כן, אנחנו מנהלים את הדיון הזה שוב. שירות הבריאות הלאומי כאן בבריטניה (טוב, הקטע האנגלי) החליט שהגיע הזמן לעשות משהו עם כל הילדים המציקים האלה עם ההתמכרויות למשחקים שלהם. להתראות, פורטנייט. נתפוס אותך מאוחר יותר, Call Of Duty. דרך חדשהמרכז להפרעות אינטרנט ומשחקים, כעת ניתן להפנות ילדים צעירים לטיפול מומחה כדי לרסן את הרגלי משחקי הווידאו שלהם.
קלפים על השולחן, אני לא כל כך בטוח שאני מסכים עם שליחת ילדים לרופאים בגלל טענות על התמכרות למשחקים. למען האמת, אני בטוח שיש מקרים שבהם האנשים שלי היו הורגים עבור שירות כזה, כאלה היו הנטיות האובססיביות הגבוליות שלי סביב צריכת משחקים. ובכל זאת, אני אוהב לחשוב שהסתדרתי בסופו של דבר ללא התערבות רפואית.
אין, בשום פנים ואופן, "@" לי.
ילדיםבימים אלה (אל תגיד שלנט, אתה עדיין לא זקן) יש נוף תקשורתי מסוכן יותר לנווט בו, כמובן. עם כל קופסאות השלל ומכניקת ההימורים והלחצים החברתיים המתפשטים, להיות מקוון במשחקים בשנת 2019 יכול לעשות דברים לראש של אדם. חינוך על המציאות של הנוף המקוון המודרני שלנו הפך יותר ויותר חשוב.
אבל זו החלטת ארגון הבריאות העולמי לעשות זאתשם הפרעת משחק בסיווג הבינלאומי של מחלותזה נראה שדחף את היד של ה-NHS.
המרכז החדש להפרעות אינטרנט ומשחקים, חלק מהמרכז הלאומי להתמכרויות התנהגותיות, הושק כדי לסייע לכאורה ל"ילדים ומבוגרים צעירים" להתמודד עם תסמינים הקשורים לסיווג של ארגון הבריאות העולמי, כולל:
"פגיעה בשליטה על המשחקים, הגברת העדיפות למשחקים והמשך או הסלמה של המשחקים למרות השלכות שליליות - כמו ההשפעה על מערכות יחסים, חיי חברה, לימודים וחיי עבודה או עלויות כספיות מתעלות".
כמו כל התמכרות מטופלת כיום, רופאי משפחה יהיו חופשיים להפנות צעירים לשירות לקבלת עזרה בניהול התנהגויות בלתי נשלטות סביב משחקים. אין זה הפתעה גדולה שלמרות שזה מקרי, השירות החדש ממוקם לצד המרפאה הלאומית לבעיות הימורים.
אבל בעוד הטיפול בסימפטומים בסדר גמור, מנכ"ל NHS, סיימון סטיבנס, קונן על הרעיון של NHS נותר אך ורק כדי "להרים את השברים" על מכורים למשחקים. הוא דחק בחברות ההימורים והמשחקים לבחון מערכות שמרתיעות, מפקחות או עוצרות על הסף פגישות משחקים ממושכות, והצביע על דוגמאות קיימות בקוריאה, סין ויפן.
"מדינות רבות מתחבטות בסוגיית המשחקים והתמכרות לאינטרנט. בדרום קוריאה, הממשלה הציגה חוק האוסר על גישה לילדים מתחת לגיל 16 ממשחקים מקוונים בין חצות ל-06:00".
"ביפן, שחקנים מקבלים התראה אם הם מבלים יותר מזמן מסוים בכל חודש במשחקים ובסין, ענקית האינטרנט Tencent הגבילה את השעות שבהן ילדים יכולים לשחק במשחקים הפופולריים ביותר שלה".
ועדת הדיגיטל, התרבות, המדיה והספורט של הפרלמנט קראה לאחרונה לתעשיית המשחקים להשתלב במחקר בנושא"בעיית משחק".
אני רוצה לחשוב שזה בא ממקום של תום לב. האינטרנט - והמשחקים בתור תת-קבוצה של זה - הוא מקום יותר ויותר מורכב, מבלבל ומפחיד. זה רק הגיוני לנחש שצעירים יכולים להתמודד עם מצוקה נפשית הולכת וגוברת בגלל הציפיות שהוא דורש, וההתמכרויות שמשחקים עכשוויים מובנים בעיצוב הליבה שלהם.
מַבָּט. אני לא רופא. אני בשום אופן לא מוסמך להציע קורס טיפול לילד שנסוג באופן עקבי למשחקים. אבל שירותי בריאות הנפש במדינה הזו הם כבר מדינה דלה לחלוטין, והייתי מתקשה לומר שזה עוזר בכל דרך שהיא.
כדי להיות פדנט לרגע, המציאות היחידה שאני רואה מזה היא שהורים מכניסים את ילדיהם לרשימת המתנה של שנתיים כדי לקבל שליטה על הרגלי ה-GTA שלהם - כל זאת תוך מתיחת פן דק ממילא של ה-NHS.
