הדבר הכי גדול שנידהוג עושה שמוות של שחקן אחד לא גורם להרחקתו מהמשחק, אלא למספר שניות יקרות עבור המנצח להצמיד אותו יותר לשמאל או לימין ללא מניעה, תלוי באיזה שחקן הוא. מחכים כמה מסכים קיצוני שמאל וכמה מסכים קיצוני ימין... ובכן, אני לא אכנס לזה. הדרך היחידה שלך להגיע לשם היא לחטוף כמה מטרים של התקדמות בזמן שהיריב שנפל ממתין להתעורר מחדש. כי כשהוא מתחדש, זה שוב עומד בדרכך. בטח, אתה קצת רחוק יותר, אבל אתה עדיין מתמודד עם תמונת מראה של האני החד-צבעוני שלך, החרב. אתה חייב להביס אותו פעם נוספת כדי לצבור אפילו סנטימטר.

מַאֲבָק. לָרוּץ. מַאֲבָק. לָרוּץ. מַאֲבָק. Ruuuuuuuuuuuun.

הדבר הכי גדול שנידהוג עושה הוא שזה, תמיד, דחיפה מתמדת שלי, למשוך אותך. משחק יכול להימשך 30 שניות, או 30 דקות. או 30 יום. מול קווינס בתערוכת האקספו, איבדתי גובה בהתחלה בקצב של ביטול חיים, מכיוון שהוא הצליח בחוצפה לשחק את הדבר ביום הקודם. אבל, רגע לפני שהוא הגיע למסך האחרון, השמאלי הקיצוני, קלטתי מספיק תחושה כדי שהלחימה תדוף אותו. בְּחֲזָרָה! בְּחֲזָרָה! סנטימטר אחר סנטימטר פיקסלי דקרתי וחתכתי ופרגנתי וקפצתי והחלקתי והצלחתי לחזור ימינה, חזרה למרכז הקרקע. בשלב זה מתנו פחות או יותר בו זמנית, מה שגורם למשחק להתאפס. אני מתכוון להמשיך ולקרוא לזה ניצחון בכל מקרה, ואם הוא אומר אחרת פשוט תתעלם ממנו, כי הוא צעיר ולא יודע יותר טוב.

הדבר הכי גדול שנידהוג עושה זה שהלחימה עצמה היא שילוב מוזר ומיידי של דיוק ונטישה פזיזה. ניתן להחזיק את החרב שלך באחד משלושה גבהים, אותם אתה משנה בהתאם למקום שבו האויב החזיק את שלו - או, יותר עד לנקודה שבה אתה חושב שהאויב עומד להחזיק את שלו. נשיקה אחת להב-על-בשר פירושה מוות מיידי, וכמה שניות של ריצה מטורפת עבור המנצח. אַתָהפַּחִיתלקפוץ מעל חרבו של האויב. אַתָהפַּחִיתלהחליק מתחת לחרב האויב. אבל כנראה שלא. אולם כאן נמצאת העליצות המטורפת. זוהי סדרה של אסטרטגיות ופאניקה, המגיבה הן באינסטינקט והן באימה של בעלי חיים כאשר האויב רץ או מזנק אליך.

כשזה עובד, זה יפה. כשזה לא עובד, ואתה קורס בבושה לרצפה באמצע זינוק דרמטי, זה מצחיק. הוא יעשה את זה! הוא הולך... לא. ספלאט. לפעמים זה פשוט לא כשיר, לרוץ ישירות לתוך להב גבוה כמו ספרייט עם משאלת מוות נחושה, או לקרר לפרוס את קרביו של האויב שלך ואז לצלול מיד לתוך בור מוות כשאתה פונה לרוץ הלאה. לפעמים זה נראה כמו מומחיות מדהימה: סיבוב מהיר של 180 תוך כדי ריצה, הופך את הרודף השחצן שלך לטרף בגוון צהוב או כתום, או מכשול מושלם מעל אויב ממתין ונעלם למסך הבא לפני שהוא יכול להגיב. לא משנה מה גורלך, זה תמיד, תמיד נראה דרמטי בדיוק פי 48 מהפעולות שלך, שש מפתחות.

הדבר הכי גדול שנידהוג עושה הוא שאתה יכול לזרוק את החרב שלך. זה עלול להכות. יכול להיות שלא. זה בהחלט ישאיר אותך בלי חרב, ואז מה? רוץ הלאה, או רוץ למקום שבו אתה שוכב על הקרקע, שורף זמן יקר ומשאיר את עצמך פגיע. זה הימור נפלא של סיכון-תגמול, אבל עדיף שזה קורה בטעות חצי מהזמן, ומותיר אותך להיראות מטורף כמו סיר חם מלא גיריות.

הדבר הכי גדול שנידהוג עושה הוא שהיא מבינה איך לבדר קהל וגם את השחקנים שלו.

הדבר הכי גדול שנידהוג עושה הוא שאתה ממש לא יכול לנצח. או שאתה יכול? יש דברים שאני לא רוצה לקלקל, גם אם הם כבר נחלת הכלל.