ממש מהפנים התלת-ממדיות המגושמות שמתגרות בי בהפעלהכמו הגרדיאן, הייתה לי הרגשה שאני הולך ליהנותמבוכים של דם וחלוםלמרות עצמי. זה דבר מביך ומוזר שחי על הגבול של ג'אנקי, רטרו ופאנק (במידה שמשחקים יכולים להיות פאנק, אבל זה מאמר אחר).

אתה לכוד בכלא מיינד, "קסמי השנאה" שלך מסורסים, הזיכרון וההבנה שלך נעלמו. עכשיו מה?