האם שיחקת?הוא זרם אינסופי של המלצות למשחקים. אחד ביום, בכל יום בשנה, אולי לכל הזמנים.

סדרת Warlordsלא צץ במוחי לעתים קרובות כמו שצריך. הכניסה השלישית היא אחד ממשחקי האסטרטגיה מבוססי התור האהובים עלי, דוגמה מושלמת למשחק שקל להרים ולשחק בו אבל יש לו נבוכים שרק המסורים יגלו. על פני קמפיין רחב ידיים, גיבורים וצבאות מתנגשים על מפות שהן מעט יותר מצמתים עירוניים המחוברים בנתיבים, אך מצליחים להעביר את כל הפאר של אפוס פנטזיה.

למרבה הצער, סדרת Warlords המקורית אינה זמינה באף חנויות דיגיטליות. סדרת הספין-אוף בזמן אמת, Battlecry, זמינה ב-GoG, אבל המקורות המבוססים על תור לא ניתן לראות בשום מקום. היו ניסיונות ליצור מחדש את המשחקים, בעיקר בפרויקט FreeLords ארוך השנים, אבל הייתי משלם יפה עבור עותק של Darklords Rising, לאחר שאיבדתי את העותק שלי לפני שנים רבות.

הפשטות של המשחק היא המפתח למשיכה שלו. במקום דפים של נתונים סטטיסטיים דקיקים, Warlords נותן לך ערים, שמייצרות צבאות, וגיבורים שיכולים להוביל אותם (במשחק השלישי, לפחות) להטיל לחשים. בנה צבאות, שאובים מבריכה ענקית של יצורי פנטזיה, ותתחיל לצבוע את המפה בצבע של הפלג שלך. בכל רגע נתון ניתן לראות בבירור את מצבו של תרחיש נתון, שכן כוחות מנוגדים מחלקים שטחים, ומבקשים לנתק נקודות התקפה ולחזק את הגנתם. כאשר פורצת מלחמה תלת כיוונית, הצפייה ב-AI המציירת מחדש את חזיתות הקרב היא מרתקת, מחכה לרגע של חולשה, ומפחדת מהרגע שבו הערים שלך הופכות שוב למוקד תשומת הלב.

כל דבר, החל מהגרפיקה הפשוטה ועד לקרבות הלא אינטראקטיביים יכול להיות בעיה בחיפוש אחר פתרון, אבל התחכום של Warlords III הוא בפשטות שלו ובקלות שבה הוא מציג את מלחמות הפנטזיה העצומות שלה.