מקש רווח: פטיש חמישה מל"טים. עמוד למעלה: לטפוח על בית זיקוק, למקם בונקר להגנה. 2: צופית. תקפוץ מהר, תמשכו אחורה. בית: נחתים עמדו בתור, התגייסו לבונקר. מקש רווח: שחרר עוד מל"טים. לעולם אל תפסיק לבנות רחפנים. תקונן על חוסר העמודים שלך.

מעניין למה הפסקתי לשחקסטארקראפט 2.

זה המשחק המולטיפלייר האחרון שאני זוכר שהייתי רציני לגביו. זה היה אחרי ימי הדוטה שלי, אבל לא הרבה זמן. עדיין הייתה לי כמיהה למשהו שימלא את החלל שהותיר העומק של דוטה. עוד סולם שאוכל להעמיד פנים שהייתי רוצה לטפס לנצח, אולי באמצעות כמה מאותם כישורים, אבל שבו כל הפסד וניצחון יהיו שלי ושלי בלבד. רציתי לברוח מהכישלונות המתסכלים של חברים אקראיים לקבוצה, אבל רציתי גם מקום להיכשל בלי שמישהו אחר יתסכל.

לא החזקתי מעמד זמן רב. למדתי את המקשים החמים שלי, הזמנות הבנייה שלי, המונים וההרגלים הטובים שלי. הגעתי לדרגת זהב, ואז ויתרתי. הגעתי לנקודה שבה הבנתי שאני משחק כדי להשתפר ולא בשביל ההנאה, תוך כדי שכנעתי את עצמי שהמטרות האלה זהות.