האם שיחקת?הוא זרם אינסופי של רטרוספקטיבות משחק. אחד ביום, בכל יום בשנה, אולי לכל הזמנים.

חג אימהSOMA[אתר רשמי] הוא משחק מלא בטריקים ואני עדיין קצת מריר לגביו. זה לא שהטריקים האלה היו זולים בשום אופן, רק שהם כל כך הצליחו להפתיע אותי שוב ושוב.

בהתחלה זה היה הטריק של הנחת היסוד שלו, שמיד משך אותי פנימה וסירב לשחרר אותי. ואז היו הטריקים האינסופיים של הסיפור שלו, והאופן שבו הכל התפתח עם סוג של אימה שהיה יעיל יותר מרוב משחקי האימה ששיחקתי אי פעם.SOMAכבש את דמיוני טוב יותר מרוב המשחקים אי פעם. הייתי כבול ללא תקווה לצורך ללמוד מה קרה אחר כך בסיפור. ואז SOMA שיחקה את הטריק הכי גדול שלו בכך שגרמה לי להאמין שהכי בו ישחרר אותי מהגיהנום המייסר של מעמקיו הרעועים. זה לא קרה. נשארתי ער לילות רק אחרי שחשבתי על הסוף הזה.

ובאמת, בגלל זה אני כל כך אוהב את SOMA. זו הייתה באמת חוויה באופן שהרבה משחקים לא מצליחים להיות אי פעם. והרגעים האחרונים המרים-מתוקים כואבים באותה מידה בידיעה שלעולם לא אוכל להרגיש את העוקץ הזה בצורה כל כך חיה כמו בפעם הראשונה. זה עדיין משחק נהדר, אבל SOMA לעולם לא יגרום לקרביים שלי להיקשר בצורה אינטנסיבית כמו בפעם הראשונה הוצאתי את התקע על מה שהיה למעשה בן אדם. או שזה היה? אני עדיין מתלבט על זה בראש.