האם שיחקת?הוא זרם אינסופי של רטרוספקטיבות משחק. אחד ביום, בכל יום בשנה, אולי לכל הזמנים.

כששיחקתי לראשונהMortal Online[אתר רשמי] בפברואר האפלולי של 2013, תיארתי את זה כ"MMO שניתן לשחק בחינם על לחיות בעולם פנטזיה ולא להיות טוב בשום דבר". אני נצמדהערכה זו, לא בגלל שחזרתי לעולם האחר המקוון הזה ומצאתי אותו בדיוק אותו הדבר, אלא בגלל שאני מפחד.

זהו MMO שאימץ את פילוסופיית ה-Elder Scrolls של הרמה-מעלה-בזמן-עשייה. וכשאני אומר "חיבוק" אני מתכוון ל"נעשה אובססיבי לגבי זה עד למצוקה פסיכולוגית". אתה יכול לשכב לישון ברחובות העיר והנחיה תאמר לך "מיומנות: המנוחה גדלה ל-2". זהו גם עולם אכזרי שבו אלימות שחקן על שחקן יכולה להתרחש כמעט בכל מקום מחוץ לבירה. שחקנים יכולים להרוג אותך, לבזוז את החפצים שלך ולהסתובב, שמחים שהשגנו עוד יום רצח.

זהו גם עולם של מכניקת MMO מושחתת, קנייה ומכירה, מערכות יצירה קהות ואויבים בינה מלאכותית מטורפת. אבל לעתים רחוקות ביקרתי בממלכה מקוונת זרה. זוהי ארץ שבה שחקנים עומדים על מדפי דיג צרים ומפעילים אוטומטית כדי להגדיל את הסטטיסטיקה שלהם, שבה סוסים משחררים שטפי שתן עצומים כשאתם מדברים עם הרוכבים האנושיים שלהם. מקום שאתה יכול לאלף ארנבות, או לכתוב בספרים (אבל לא יכול למחוק את מה שכתבת). ארץ שבה כל מיני בעלי חיים שאינם שייכים למים יוצאים אט אט מהים ויוצרים עמודי חיות ארוכים ומסוכנים על פני היבשה. אני לא יודע אם משהו מהמוזרויות האלה עדיין קייםMortal Online. אבל אני לא האיש לגלות.