מתיו שיחק את אתצוגה מקדימה של Grisואהב את זה, ואת ג'וןשיחק תצוגה מקדימה ארוכה יותר של Grisומצאתי את זה יפה אבל ריק. ואחרי ששיחקתי את בניית הסקירה המלאה, אני חושב שהוא ריק, אבל זה לא אכפת לי. שֶׁלָהכָּךיפה שהוא מתפקד כדבר שרק צריך להסתכל עליו, וזה עובד אפילו בקטעים הריקים.
הבעיה שלי היא שלפעמיםגריסהיופי של נורא, ברור עד כאב.
זה קשה, לא? האם המובן מאליו גורם לכך שהיופי לא נחשב איכשהו? כי זה כןכָּךיָפֶה.גריס(לבחורה) יש ידיים ורגליים קטנות קטנטנות, כמו סיכות, והגלימה שלה מתנפנפת כשהיא רצה בדרך שגורמת להראות שזה בלתי אפשרי שזה משחק. הכל זז בחסד שכזה, שאני חושב שהתקרבתי לזרימה רק על ידי צפייה בהתרוצצויות המטושטשות שלה. ברור שזה בהשראת דברים כמו מסע אואבזו, אבל זה דו מימדי ויש לו קווים עדינים כל כך שזה נראה כאילו הכל יכול להתפוצץ. בהמשך המשחק אפשר לשיר, וגם זה, עם המוזיקה, מצוין. אתה יכול גם לשחות, או להפוך לבלוק מרובע גדול וכבד שיש לו נחמדבוףמרגיש כאשר אתה פוגע בקרקע.
ההקפדה על הפרטים הקטנים בכל רמה של המראה של הדבר היא כל כך מרשימה, מהיצורים הקטנטנים שמתחבאים כשאתה מסתובב, ועד לרקעים הנעים שבהם אתה עלול להבחין לפתע למשל בדג ענק. המצלמה מתקרבת והקטנה באיטיות, או מאפשרת לך להתמקד באלמנט קטן -- כמו גריס עצמה, או רובוט סרטן נזיר שמתחפר בסלעים -- או מציגה נוף גדול יותר של המשחק, אז אתה הולךאוהו!החלק האחרון הזה משולב בדרך כלל עם הצורך לעשות קצת פלטפורמה, שהיא אף פעם לא מחייבת ותמיד ציפה, ובדרך כלל כוללת דילוג ודילוג עדין על כמה עצים מרובעים או פיסות סלע.
קשה להרגיש שנכשלת. אתה לא יכול למות בגריס, אבל זה מאיים עליך עם ציפור עשויה גוו שחור (לימים צלופח), ברור שצער של ילדה עשוי מפלצת. היו כמה פעמים שזה באמת גרם לי לקפוץ, אבל באופן כללי אתה חופשי לחקור בקצב שלך. זה עוזר לשמור על פסטיבל מרגיע, ללא לחץ. בגלל זה לא אכפת לי שזה יהיה ריק. לכמה מקטעי הפלטפורמה יש פאזל להבין, אבל לרוב גריס לא שואל אותך הרבה, וחמש שעות של איור שאני יכול להסתובב בו הם מסוג הדברים שאני צריך במהלך חג המולד. אבל איפה שזה מרגיז זה כשהמשחקמעמיד פניםיש לו מצב כשל.
בקטע אחד אתה נרדף על ידי מפלצת הצלופחת, שמתנפצת על העקבים שלך, ואתה ממשיך ללחוץ על כפתור ההגברה כדי להימנע מהפה הגדול שלו, אבל אם רק תניח את הבקר ואל תעשה תעשה הכל אתה תהיה בסדר גמור. תכין כוס קפה. לך תעשה קצת. אין תוצאה. המרדף הזה נמשך מספר דקות, וברגע שאתה מבין את הטריק אתה מרגיש מרומה מהזמן שהיה יכול להיות בילה בריצה בין קבוצות של יצורי פטריות קטנים, או בביצוע לולאות תת-מימיות בשדות אלמוגים.
העולם של גריס משתנה באופן דרמטי. בזמן שאתה משחק, אתה רוץ הלוך ושוב על פני אותו נוף, פותח עוד יכולות ועוד צבעים, כל אחד משלב אלמנט חדש על העולם. גריס רק נהיה יותר נחמד להסתכל עליו ככל שאתה הולך, עד שבסוף אתה שר כדי לפתוח פרחים רק בגלל, וקופץ על בניינים שקופים שפורחים לחיים רק תחת הבזק של אור. והצבעים מסמיקים זה על זה כמו עננים של צבעי מים. הו, היופי הכואבת! אבל זה גם חלק מהמטרד הכי גדול שלי.
כפי שציינתי בפודקאסט בשבוע שעבר, נשים מגיעות בשלושה טעמים, נכון? רועש, מיני בעליל, וטראומה. Gris הוא הטעם השלישי, והמשחק יכול גם להיקרא Kübler-Ross: Interactive Edition; למשחק אין דיאלוג והסיפור אמור להיות מופשט, אבל בפועל הוא כל כך ברור שאולי גם יהיו לו הערות על המסך תוך כדי.
ראה את גריס (שם שפירושו, אגב, 'אפור', אלוהים אדירים) מונח בידו של פסל נשי. הפסל מתפורר! היא מנסה להיצמד אליו, אך נופלת ארצה. הכל שחור ולבן ואפור -- נוף חסר צבע. כל אינטראקציה של כפתור אך תנועה קדימה תגרום לגריס להיאנח וליפול על ברכיה לרגע. הצבע הראשון שאתה פותח הוא אדום, שהופך את העולם למדבר שנפגע על ידי סופות חול מייללות, ומטשטש את כל המסך באדמומיות שלהם. אחרי זה אנחנו מקבלים את גרין, שמצמיח עצים ודשא ופרחים חדשים, ואחריו במהירות את המערות התת-מימיות של כחול והאור הצהוב של הכוכבים והירח. אבל האם אתה חושב שיש איזושהי משמעות לא ברורה ונסתרת? הממ?הממ?איזה מגרדת ראש.
כל שינוי הוא ללא ספק טוב להסתכל עליו כמו הקודם. הם משנים את אופן האינטראקציה שלך עם העולם -- הבמה הכחולה יוצרת מפלים שאתה יכול לשחותלְמַעלָהובשלב הצהוב הבניינים העדינים מתמלאים בציפורים שרות כדי להתעורר. יש חבר רובוט קטן שאתה מאכיל לו תפוחים מרובעים בשלב הירוק. זה נפלא, ואז המשחק מתעקש להכניס פסלים של נשים בעמדות שונות של עצב או ייסורים, או ארון קבורה גדול מאבן. בשלב מסוים צלופח האבל משתנה לפניו של גריס עצמו. כֵּן. כן אני מבין. ראיתיהבאבאדוק. לפעמים זו מטאפורה כל כך מושחתת שאם תנגן אותה אחרי ששכולתי (ספוילרים לחיי לאחרונה) אתה עלול אפילו להרגיש פטרונית מעורפלת.
הלוואי שהם היו בוחרים בסיפור פחות מובן מאליו או מספרים אותו בצורה פחות ברורה -- או סתם עושים אותו על אישה שמתרוצצת במקום יפה. תעשה את זה על ארץ צבעי מים קסומה שהייתה זקוקה להצלה מאפרוריות! זה היה מספיק! כי קשה להפריז עד כמה המשחק הזה יפה בצורה בלתי אפשרית! כמה טוב האנימציה! לא יכולתי להסיט את מבטי ממנו אפילו כשהוא גרם לי לגלגל עיניים! כמו מה שלא יהיה ההפך מתאונת דרכים! סליחה על הצעקות! אני די כועס על זה! אבל גם רוצה לשחק בו שוב! כי זה אולי המשחק הכי מהמם שראיתי אי פעם! ארגח!
