ככל שאני מבלה איתם יותר זמןתחנת החלל 13ככל שאני מתרשם יותר, אבל אני אשמור את זה לפוסט סיכום במועד מאוחר יותר. לעת עתה, הנה עוד עדכון מופשט על ההתקדמות שלי. אם פספסתם, ניתן למצוא את פרק 1כָּאן. אלו הרפתקאותיו של הברמן הגלקטי ג'ינגי פאטל.
יומן הברמן, תאריך כוכבים 40263.1. לא יודע מאיפה להתחיל. אני מקליט את זה ממעבורת המילוט של התחנה, ואני יושב ליד ארבעת הניצולים האחרים מהפיצוץ. הבר נהרס. כלומר, טכנית כל התחנה נהרסה, אבל הבר היהבְּתוֹךזֶה. היום היה כאב נכון בתחת.
הגעתי לתחנה, הודעתי על עצמי לראש אגף כוח אדם והוא אמר לי ישר שהתחנהכבר היה ברמן.לא האמנתי. 'אתה יכול לעשות משהו אחר?' הוא שואל.
'כמו מה?' אני אומר.
'כמו...' והוא יוצא לדרך, בודק את הקונסולה שלו. 'כמו להיות הרופא של התחנה?' הוא אומר.
עכשיו, אני בחור שיודע את מקומו. אני רק ברמן צנוע. זאת אני. אבל עפרוני הרופא הזה- זה "להיות" "רופא". הכל מטומטם, לא? אז אני אומר לראש הסגל שאני האיש שלו. אין סכנה. 'עכשיו', אני אומר לו. 'איפה רפואי?'
הסתדר לי הכל. מצאתי את ארון הכדורים הגדול הזה מאחור, מאחורי הדלפק. אנשים היו מופיעים, הייתי מדבר איתם ואז נותן להם בקבוק גדול של כדורים. כי זה כל מה שהרופאים באמת מוכרים, אין?שקט נפשי.ואז הבחור החולה שלך נעלם, עם כל החיוביות וזה, והוא משתפר. "הזמן מרפא את כל הפצעים", כמו שאומרים.
הבנתי שלהיות הרופא של התחנה זה בדיוק כמו להיות ברמן. אנשים נכנסים לממסד שלי, משקל העולם - או יותר נכון החלל עצמו - על הכתפיים שלהם, ואני מחליק אותם מעל קצת תשומת לב וקצת משהו לבלוע. בתי חולים- עכשיו הם באמת רק פאבים לאנשים שלא אוהבים פאבים.
הייתה רק בעיה אחת. לא יכולתי לפתוח את רוב הדלתות והארונות במדיקל, כי עדיין היה לי אישור הברמן הישן שלי בתעודת הזהות שלי. אני שואל איזה נוצץ שמתקן בקר כוח על הקיר איך משיגים אחד חדש, והוא אומר שאני יכול להשיג אותו ממנהל כוח האדם. קור.
עם זאת, יש קצת תור כשאני חוזר ל-Arrivals, וכאן אני מעיד על השיחה המטופשת ביותר ששמעתי בחיי. צירפתי את זה כאן. בערך באמצע הדרך מופיע הקפטן של התחנה, הגובנור עצמו. אני חושב שהוא רק עשה את הסיבובים.
בסופו של דבר הבחור הזה של בנוויק הלך להטריד מישהו אחר וקיבלתי קצת זמן עם מר פישר. אז נודע לי שתפקיד רופא התחנה נמסר גם בהיעדרי ואני אמור להיות מהנדס, וזה בכלל לא נשמע כמו ברמן. כל החוטים האלה? לא חבר. אבל אסור לקטר. מהנדס עדיין עולה על הברמן, נכון? אז קיבלתי את תעודת הזהות החדשה שלי ויצאתי לחפש סרבל.
חשבתי שאקפוץ לבר של התחנה בדרך לשם, שים לב. אני יכול גם לקבל אחד תורן לפני העבודה אם לא הייתי זה שמשרת אותו.
הברמן שם, מר פורג', נראה בחור נחמד מספיק, אז חשבתי שאאיר לו את הפרטים הקטנים יותר של המצב שלי. אתה יודע, על איך הוא גנב את העבודה שלי וזה. זה היה זמן מה בסביבות הבירה השלישית שלי (רק הגעתי לקטע על איך כנראה קדמתי את הדירוג שלו) כשהמטאור התנגש בתחנה. מטאור עקוב מדם! טוב שלא הייתי בתפקיד, או שאולי יהיה לי זמן מטורף להחזיק את התחנה יחד עם חבריי החדשים בהנדסה. אבל איחלתי להם בהצלחה.
בחביבות, המשכנו בצ'אט והמשכתי בשתייה המדודה שלי. אני זוכר את מר פורג' הזה שחזר על כל מיני דברים מרושעים על כך שאני 'לא ארצה ברמן בתור האויב שלי' ואני זוכר את עצמי מנטרל את המצב בשנינות הסימן המסחרי שלי. לבסוף הגיע הזמן שלי לעזוב, וזה היה כשראיתי את מר פורג' מחטט בארגז כלים והתחלתי לחשוש שהוא מקבל רעיונות. הסתובבתי והלכתי בריצה ישר לתוך הקיר, מה שכנראה היה קשור למטאור שמתעסק עם ציפוי הכבידה של התחנה.
בהתאמת המסלול שלי הצלחתי להגיע לדלתות, שלא נפתחו. בהתחלה חשבתי שזה בגלל שהחזקתי בקבוק בירה בכל יד, אבל אחרי שהפלתי אותם גיליתי שהדלתות נשארו סגורות היטב. אולי הכוח להם מת. ואז, מכל הדברים, מושמעת הודעה במערכת הרשות הפלסטינית של התחנה שהתחנה עומדת להתפוצץ ומעבורת המילוט יוצאת בעוד שלוש דקות.
שמרתי על קור רוח, הודעתי לחברי הברמן שבארגז הכלים כנראה יש משהו שיכול להוציא אותנו מכאן. לפחות, זה מה שניסיתי לומר. היה לי קצת רעש בשלב הזה, מה עם כל השמירה על קור רוח והאלכוהול וזה. מר פורג' היה מאוד נחמד ונפץ את חזית הזכוכית של הבר עם ברזל, ונעלם מהעין. שומרוני צודק הבחור הזה היה.
הייתי בחוץ במסדרון כשהבנתי שאין לי מושג איפה מעבורת הבריחה. עם דקה על השעון נאלצתי להתייעץ עם מפה עקובת מדם, רק כשנכנסתי למעבורת בזמן. זה אף פעם לא קורה בסרטי ההולו.
אלוהים, הסתדרתי עד כאן עם עסק הברמנים הגלקטי הזה. מה יקרה לי אחר כך?
