התחלתי לחקורתחנת החלל 13, ארגז חול מרובה משתתפים של מדע בדיוני עם אותו עיצוב של יותר-זה-יותר לחלוטין כמומבצר גמדים. זה משתמשמעבר, ועם זה מותקן אתה יכול לקבל SS13כָּאן. ניתן לקרוא את הוויקי המקיף Something Awful goonכָּאןויש מפה גדולה של התחנהכָּאן. המשחק מאפשר לך לבחור את תפקידך בצוות בכל משחק, אבל החלטתי להתנער מהאחריות להיות קפטן, מהנדס ראשי, בלש וכן הלאה כדי לראות מה אפשר לעשות בתור ברמן צנוע. זה, פרק 1, מכסה את השעה הראשונה שלי עם המשחק בשרת מאוכלס בדלילות. אלו הרפתקאותיו של הברמן הגלקטי ג'ינגי פאטל.
יומן הברמן, תאריך כוכבים 40125.8. לא יודע מאיפה להתחיל. אני מניח שאני צריך להיות בבר עכשיו במקום להקליט את זה, אבל הכוח עדיין פגום שם ואני צריך לקחת הפסקה. ותמצא אקדח. אבל בואו נתחיל בהפסקה.
הצוות כאן כנראה הלך ללא משקה במשך זמן מה, כי יש מתח מוזר למקום הזה. שמתי לב לזה אחרי שירדתי מהמעבורת של ההגעה ואכלתי קפה מהמכונה האוטומטית. כך היהשֶׁקֶט. המקום הזה לא הרגיש כמו הבית החדש שלי. זה הרגיש כמו מאה תאונות שמחכות לקרות, כולן מוערמות במבנה פירמידה כמו גולשי מים מפוארים. זה גרם לי לעצבן.
חשבתי שאעשה את דרכי לבר שלי ומצאתי את תושב התחנה הראשון שלי בדרך. הוא היה סוג של גדול בטחוני. הוא גם ישן עמוק ושום דבר לא יכול היה לעורר אותו. מוזר, כן, אבל פשוט ממש מביך. האם הבחור הזה היה הבוס החדש שלי? הרמתי אקדח תווית משולחן צד סמוך, החתמתי "היי! לחיים!" על שולחנו ויצא.
ואז מצאתי את הבר הזה שלי.
"האם זה..." זה היה, בלי מילה של שקר, קוף. בבר שלי. זה לא יצליח. אין מצב. להבין מה זה עושה שם היה צריך לקחת את המושב האחורי לבריאות ובטיחות. התחלתי לחפש סביבי משהו לנצח את זה איתו. זאת אומרת, זה לא גרם לאף אחד נזק, אבל כמו שאמרתי, בריאות ובטיחות חשובים מאוד בסביבת עבודה. בדיוק מצאתי בקבוק בירה כשהתחלתי לקבל הודעות דרך אוזניית הרדיו הקודמת.
"יש שם מישהו", אמר הקול הזה. "עברתי תאונה."
"היי!" שלחתי. "אני כאן. ג'ינגי זה השם. אני חדש. איך אני יכול לעזור לך?"
"אתה יכול להגיע לגנטיקה?" אמר הגאון. "ניסוי השתבש. אני די חירש וקצת עיוור."
נתתי לקוף מבט שאומר "אל תיגע בשום דבר, ואל תשתה שום דבר, או ללכלך את המקום, כי אם תעשה זאת אני אצטרך לפגוע בך וזה לא יפריע לי אפילו טיפה מלדה כי יש לי עושה את זה כבר הרבה זמן, 14 שנים למעשה" ויצא לחפש גנטיקה.
חלפתי על פני בחור מוזר עוד יותר בדרך לשם. הוא היה עסוק בכל מיני מכלי דלק, מיכלי גז וחומרי נפץ אחרים באמצע המסדרון. אבל אין שום קשר אליי. "תנו לכלבי חלל שינה לשקר" וכל זה.
מסתבר שגנטיקה נמצאת בפינה הרחוקה של המדור הרפואי. הגעתי ללובי כשגובנור העיוור ניגש שוב.
"חכה", הוא אומר. "מה העבודה שלך?" אמרתי לו שאני ברמן עם ניסיון של 14 שנה וגאה בזה, והוא רק הולך ואומר לי שרמת האישור שלי לא מספיק גבוהה ואני אצטרך לפרוץ פנימה. "אתה תצטרך מפתח ברגים, מברג , ברזל ורב-כלי", הוא אומר. ואז הוא אומר "לא, רגע. אתה רק צריך ברז וכלי ריתוך."
מצאתי את המוט בארגז כלים לשעת חירום ממש במסדרון, ואמרתי זאת ל-guvnor. "אבל יש קצת בעיה," אומר אני. "האורות כאן מתחילים לכבות. אני חושב שאנחנו מאבדים כוח. וכל הדלתות הפסיקו להיפתח. אני חושב שאני תקוע".
כפי שכולם יודעים, לאבד כוח בחלל זה פשוט לא טוב. אז הייתי קצת בלחץ...
שָׁם! זה אותו בחור מקודם! מה לכל הרוחות הוא זומם? האם הוא מפסיק לחתוך את קווי החשמל של התחנה? מתעסק עם ליבת הכוח? עושה וופסי בהידרופוניקה? אני לא מנותק עבור נוכלים ראויים. אין לי הכי מעורפל איך להגן על עצמי. הכי טוב שאני פשוט אעזור להעמיד את הגובנור על רגליו ולתת לו להתמודד עם כל הנוכלים.
אז הגובנור אומר לי שאני יכול לפתוח דלתות שאינן בטיחותיות עם המוט, כלומר אם אני רוצה כלי ריתוך אצטרך לחטט לחלק הזה של התחנה שבו ראיתי את הבחור בסרבל מסתובב. קור, תן לי כוח.
אז אני מוצא את כלי הריתוך במחסן וחוזר בריצה ל-Medical, שם ה-Guvnor מנחה אותי לפרק קיר. זה נשמע פשוט לגמרי. אני משתמש בכלי הריתוך על הקיר, אחר כך במוט על הקיר המומס, ואז- מחכה. עדיין יש קורת שומן בדרך. הגובנור מתנצל ואומר שגם אני אצטרך מפתח ברגים, אז הוא חוזר למחסן שאני הולך, מפנה את דרכי בין הצללים ומצפה להיות מוטרד על ידי איזה נוכל קטן ומלוכלך עם צבת בכל שנייה. הגובנור אומר לי לוודא שכיביתי את לפיד הריתוך, אבל אני לא מצליח להבין איך ולהשאיר אותו על הרצפה.
לבסוף אני מפרק את הקורה רק כדי למצוא את עצמי בחדר מתים בלי שום דבר מלבד דלתות נעולות לכל עבר. הגובנור אומר לי לשרוף דרך קיר נוסף, וזה בעייתי מכיוון שמעולם לא אמרתי לו שאני לא מצליח להבין איך לכבות את כלי הריתוך וכעת הוא ריק.
בערך בנקודה הזו אני שומע רעש נפץ חוזר ונשנה. אני חוזר למבואה הרפואית שם אני רואה שובל של זכוכית מרוסקת כל הדרך לגנטיקה! מסתבר שבזמן שפירקתי את הקיר באופן ידני, יכולתי פשוט לתפוס מטף מדמם ולהיחלץ מבעד לחלונות במבואה. הייתי מזועזעת.
אז סוף סוף הגענו לגנטיקה, אליי ואל הסרבל הזה, ואז הוא הוריד את הסרבל שלו, ולומר לכם את האמת בשלב הזה לא היה לי אכפת למה מישהו עושה משהו ספציפי.
"נהדר," נשמע שוב קולו של הגובנור ברדיו. "זה אני, הגופה הזאת שם. אם אתה יכול להביא כוח למיכלי השיבוט ולמצוא את התיעוד שלי אתה יכול להחזיר אותי."
ובכן, זה היה בערך כאשר החלטתי שהמגרש הזה יכול להסתדר בעצמם המחורבן. להחזיר כוח למיכלי השיבוט? ריצה הלאה.
ואתה יודע מה החלק הכי גרוע? משהו אומר לי שהכל יכול היה ללכת כךהַרבֵּהשגוי יותר. כל מה שאתה צריך לעשות זה להכפיל או לשלש את מספר הצוות. אולי אני אחזור לבר הזה. אני צריך משקה.
