הרשו לי לסייג את הצהרת הכותרת הזו, מחשש שהיא רק מעלה תמונות של משחק בו אתם אמורים להיות מופתעים עד אין קץ לגלות עוד זומבים אורבים מאחורי הגדר הבא. סרט B טוב (או, למעשה, רע) הוא לא מישהו שרץ סביבו ללא מטרה ומקפיצים אותו כל הזמן על ידי מפלצות, אלא הוא מצבי סצנה אחר סצנה. איזו אימה רעננה מחכה במרתף, על אילו מלכודות ומכשולים טריקים צריך להתגבר כדי לצאת מהבית הזה בחיים, ואוו לא, מה קרה הרגע לאיש המועיל ההוא בסוודר ההגיוני?

תוך שעה ביליתי במשחק המשך אימה ההישרדותי של Bethesdaהרוע שבפנים 2[אתר רשמי], מצאתי משחק ששאף להיות ערש החתול של סרטי מיקרו B, מסתובב על פני עיירה ניתנת לחקירה חופשית, מוכת מפלצות. מצאתי גם משחק שכל כך ניסה להיות מפחיד שהפחד האמיתי היחיד שלי הוא שהוא לא מפחיד בכלל.

הבה נתייחס תחילה לנקודה האחרונה; הסר את האכזריות לפני שתעבור לתקווה. בהרבה מובנים,הרוע שבפנים 2(לפחות מה ששיחקתי ממנו, את כולם תוכלו לראות בעצמכם בוהקטע הזה ללא פרשנות של סשן התצוגה המקדימה שלי) היה בדיוק מה שציפיתי שזה יהיה, שהוא משחק אימה מגוף שלישי שעשוי מאוד לגילם של מבוגרים שצווחים לעג למטבעות בזרמי Twitch. להפתיע דבר נורא ועכשיו להפתיע עוד דבר נורא, וכן הלאה.

דילגתי על ה-Evil Within הראשון למרות שהייתי חלקית במשחקים על שימור תחמושת וזחלתי בפחד מסביב לכל פינה חדשה, חלקית בגלל כל כך הרבה משחקים אבל בעיקר בגלל שכל מה שראיתי ממנו הציע משחק לזרוק כל חבל אימה על הקיר במהירות גבוהה ובתקווה שמשהו נתקע, או לפחות החליק מטה לרצפה עם איום מקפיא דם מתאים. אני יודע שגרפיקה של משחקי מחשב יכולה להראות לנו כל דבר בפירוט קיצוני עכשיו - זה לא מספיק לי יותר, במיוחד במונחים של משחק אימה. עיוות גרוטסקי של גוף אנושי הוא לא מראה נעים, בטח, אבל בלי איזשהו הקשר - מי זה, מה הם אומרים לך, למה איש הפוטושופ הרשע עשה את זה לצווארה של לארה קרופט המסכנה - זה יכול להתפתל למעלה לא אומר הרבה יותר מערימה גדולה של נקודות פגיעה.

וזה בדיוק מה שקרה במספר רב של צומתים במהלך התקופה שלי עם EW2 - מטח מייגע של דברים שצריך להיבהל מהם ומעט לעשות כדי לגרום למצב להיות יותר מאשר 'אל תיתן לדמות שלך להיהרג'. הפוך את זה לזו האחרונהResident Evil 7(הפרק האחרון של סדרה שנוצרה על ידי המנהיג המקורי של Evil Within, שינג'י מיקאמי), שעבדה קשה כדי לתת לאויביה הגדולים אישיות ניתנת להגדרה, מניעים מעבר לשחיטה בך ובסופו של דבר, סיפורי רקע טרגיים.

ברור שרק הוגן לתת ל-EW2 הזדמנות לשים משקל מאחורי המפלצות שלה, ולא לשפוט את הצד הזה שלו רק על שעת הפתיחה. אבל יש הבדל גדול בין הרגשה ברורה מאוד שהייתי במָקוֹםעם בפועל אבל פגוםבני אדםמתנהג בדרכים בלתי צפויות כראוי, כפי שהתנהגתי ב-RE7, והרגשתי שאני נמצא במגרש משחקים עם תסריט מלא בדברים קופצים שמתקלקלים בלילה, וכך גם התגובה הראשונית שלי למגוון הרעים של EW2. שקים של נקודות פגיעה או עמודי גרפיקה שפשוט הייתי צריך לברוח מהם עד שעברתי סף תסריטאי מסוים: פחד יותר מהצורך לחזור על עצמי אם אכשל מאשר מהגרוטסקיה שלהם.

אפילו אEvil Within 2 רצףזה גרם לאדם אי נוחות עמוקה, שבו אישה מפלצתית מאכילה בכוח קרביים מחליאים לשבוי חסר ישע, נראתה לי כמו צליפה נואשת יותר לתשומת לב. זה מפחיד בסדר, אבל מה זה משנה? מי היו האנשים האלה? מה הם היו בשבילי? ובכן, יש לירות באחד מהם שלוש פעמים ואז הוא עובר לבית הבא, ולמפלצת הבאה.

אולי כתיבה מהורהרת יותר ובמיוחד משחק יכלו לשים יותר בשר על העצמות האלה - שזה עד כה היה ה-Generic Videogame Man שמציע אינסוף וריאציות נוקשות, חדות, על "מה לעזאזל זה היה?" ו"איפה הבת שלי?" בהחלט לא עזר. זה די ברור, למרות היכרות חולפת רק עם הסיפור של EW1, שהכל לא מה שזה נראה מבחינת מה שדמות השחקן תופסת כמציאות, אבל הוא לא מוכר את זה. לא היה אכפת לי מהגבר בעל הקול הצרוד או מבתו הנעדרת, שנראה היה כי אישיותה היחידה היא הבת הנעדרת. כמובן, גם לא בדיוק מסתכלים על b-movies בשביל ניואנסים, אבל באותה מידה לא הייתי יושב על 12 שעות (נ.ב. אני מנחש לגמרי באורך של EW2 כאן) בדיוק מהסיבה הזו.

ואז מעדתי מהמסלול, ומצאתי את מה שיכול להיות, אם מטפלים בו במרץ עקבי, מכת המופת הגאולה של EW2. אם אני קורא אותו נכון מאותה שעה, זה לא סרט b אחד בן 12 שעות, אלא פיזור קונפטי של סרטי קפסולה b, לגלות ולחוות בסדר לפי בחירתך. כלומר "היום אני הולך לשם לתוך החלק הזה של העיר או לבית הזה או לצוהר המרתף המרושע הזה ולחוות חווית Resident Evily חצי עצמאית למשך 45 דקות." לזה אני לגמרי כועסת.

להקשר: שיחקתי ב-EW2 באירוע שבו השתתפו כתריסר מדיה מגוונת אחרת, וברגע שכולנו יצאנו מקטעי הפתיחה של מפלצות-מפלצות-מפלצות, בכל פעם שהצצתי אל המוניטור של מישהו אחר, הם עשו משהו מאוד שונה לי, במקום שונה מאוד ממני. הם שוטטו בכיוונים שונים וחקרו בתים שונים: פשוט כמו זה, ובכל זאת הצעה נדירה באופן מוזר בפנתיאון האימה ההישרדותי, שנוטה לדחוף אחד לכיוונים ספציפיים.

כיוונים ספציפיים זמינים אם אחד רוצה להישאר קרוב לעלילת הליבה של EW2, אבל בנוסף להחמיץ את מצמד המשימות הצדדיות והמבוכים הנסתרים שלו, תפספס חבורה שלמה של כלי נשק ושדרוגים אחרים. בזה, זה קצת כמו אFar Cry- לסרוק את הסביבה לטובים לפני שאתה מתאמן ומתמודד עם הרעים הגדולים. לא הבנתי שהעיר של EW2 גדולה כמו Far Cry, אבל א) יכול להיות שאני טועה וב) אני לא בטוח שזה צריך להיות, כי כל מיקום הוא, בתקווה, קצת זמן מה שלו שֶׁלוֹ.

זהו משחק על לדחוף את האף שלך לבית הבא שאתה עובר בו ולגלות מה יש שם. כמובן שבדרך כלל מדובר בכמה מפלצות - רובן זומבים בכל שם אחר - וכמה קופסאות של תחמושת או דברים לשדרג מיומנות למצוא, אבל גם אז יש את הסיפוק של פינוי/הישרדות של בית, תחושה של השלמה שסיום שלב ועמידה בסצנה הבאה לא יכולים לספק.

אבל לפעמים, כמו שזה היה בשבילי, בית הוא לא רק בית - הוא למעשה פורטל לעולם אחר. השתמשתי במחשב באחד ומצאתי את עצמי מועבר ל-The Armoury, מקום רחוק בעליל (או ממש אמיתי?) של תפקיד צבאי כלשהו, ​​מבוך של מסדרונות מעיקים ודלתות תעשייתיות עם אבטחה מוזרה לפריצת צורות גל וכן, לא זומבים. מתרוצץ לעברי מפינות חשוכות.

בפני עצמו, לא בהכרח רומן, אבל שוב הייתה התחושה הזו של לצלול למקום שלא ציפיתי למצוא, להתחבט עם הרעות שבתוכו ואז להשאיר אותו עם תחושה של השלמה. שרדתי את השריון! יכולתי לרוץ ממש על פני הבית הזה אל הבא, ומעולם לא הייתי רואה אותו, מעולם לא ידעתי מה זה הנשקייה. ההדגמה הסתיימה מעט מאוחר יותר עם - מה עוד? – מפלצת פופ אפ ענקית התקרבה אליי במפתיע כשהתגנבתי ברחובות, ונשארתי מתוסכל.

לא מתוך שום דחף לדעת איך גרף מק'גרוף-פייס שרד את המפגש הזה, אם אי פעם מצא שוב את הבת שנעלמה או אם כל זה היה פנטזיה מעוותת כלשהי, אלא פשוט כי רציתי לדעת מה אמצא בבית הבא אם רצתי למזרח או למערב או לצפון או לדרום. כי רציתי לשחק דרך עוד סרט בי קטן משלי.

אני אקבל את המשחק כמכלול ההיעדר לכאורה של שנינות והסתמכות יתר על Oh No Yet Another Horrible Thing אם זה באמת המצב שאני יכול לשרוף את הגיהנום הפרטי שלי בשביל בעיטות במהלך ארוחת צהריים. אני לא מעוניין לצרוח שוב ושוב על דברים העשויים מעצמות בשר ושיניים מחורצים ודוקרנים כולם ביחד בסדר הלא נכון, אבל אני מעוניין לצעוד לנקודת מצפן אקראית ולשרוד את כל הזוועות שאורבות מאחורי הדלת הסמוכה. לבחור לפתוח.

The Evil Within 2 אמור לצאת ביום שישי, 13 באוקטובר.