זה הרימות והפיצול בעור המצח, זה חריקת חבל וסדק של עצם. בעוד שעה עם כמה פרקים שלהרוע שבפנים 2[אתר רשמי] ראיתי כל מיני עפר וביתור, אבל המראות והקולות המחרידים ביותר היו כולם ברגעים השקטים ביותר. סצנה אחת במיוחד מדורגת בין המטרידות ביותר שראיתי, בין אם בסרט ובין אם במשחק.

הפרק הראשון ששיחקתי, שהוא למעשה הפרק השני של המשחק, הוא ליניארי ככל שהם מגיעים. אתה לא ממש על פסים, אבל יכול להיות שאתה נוסע ברכבת רפאים מפחד אחד למשנהו. אבל מהר מאוד,הרוע שבפנים 2מחליף קצב, עובר ממרדף מפחיד דרך מסדרונות ליניאריים לטון שקט ומצמרר יותר. בכך הוא מצליח להחליש את המתח והאימה, נותן לשחקן ולדמויות זמן לנשום, וזמן להרהר עד כמה המצב שלהם באמת נוראי להפליא.

לא הייתה יציבות במבנה המשחק הראשון ולפעמים זה הרגיש כמו אוסף של נקודות סיום, כל פרק וסצנה חדשים הם רגע השיא בסיפור אימה אחר. סרט ההמשך מציג קטעי עולם פתוח שבהם השחקן יכול לעצור ולתכנן, להבין איך הכי טוב לגשת למטרה או לחפש סיפורים צדדיים ומפגשים מחוץ למסלול. אבל בעוד שהעוצמה עשויה לרדת כשהאירועים אינם מתוסרטים כל כך מהודק, רגעי האלימות הגרוטסקית והמזומרת בולטים עוד יותר.

כאשר אתה נרדף על ידי יצור שנראה כי הוא תוצאה של ריסוק מספר גופות לתוך גזע בשרני מרכזי, צורח ומקרק כשהוא מקרקש, ישנה סלידה אמיתית. אני לא רוצה שהדברים האלה יתפסו אותי ויהרגו אותי, אני לא רוצה שהם יגעו בי, אני אפילו לא רוצה להיות בקרבתם או בקו העין שלהם. אבל הרגע שנדבק בי הרבה יותר שקט, אם כי הוא עדיין כרוך בהשחתה ובצעקות.

זה מתחיל בתמימות דיה, אם כי מאז ששום דבר נעים לא קרה במשחק Evil Within עד כמה שידוע לי, השמירה שלי הייתה ערה. אבא הנואש, סבסטיאן קסטלנוס, נלכד לראשונה במקום לא מובן שזז ומתעוות סביבו, ובו גופות תלויות במקום נורות וגמלונים, עשה את דרכו בהצלחה לעיירה קטנה, שם הוא מקווה למצוא את בתו הנעדרת.

העיירה והאולם התלוי הם כולם מבנים מלאכותיים, עולם שנוצר בתוך מכונה. הם ביטויים של המוח שהמכונה מחוברת אליו וכדי שהמוח הזה יוצר מקומות ודימויים נוראיים כאלה, משהו כנראה השתבש בצורה נוראית. לְמַעֲשֶׂה,רַבִּיםדברים כנראה השתבשו מאוד.

מכיוון שלסבסטיאן יש סיבה להאמין שהמוח שייך לבתו, הוא מובן עצבני ויותר מקצת מודאג.

הוא קיווה - כי כנראה הוא לא מודע לכך שהוא נמצא בסרט המשך למשחק שנקראהרוע שבפנים- שהוא עשוי למצוא קצת יציבות ושלווה ולא יצורים עם יותר מדי ראשים ושיניים. אולי הוא קיווה לראות מצעד של האב הטוב ביותר ולהתייחס אליו כמלך. במקום זאת, מפלצות מנסות לסחוט את מוחו דרך נחיריו ואז הוא רואה את הסצנה שאני הולך לתאר, במונחים מעורפלים.

הוא מדורג בין הדברים המטרידים ביותר שראיתי בכל סוג של ספרות אימה.

וכמו שאמרתי, זה מתחיל מספיק תמים. אישה נכנסת לבית. בטח, נראה שהיא ממלמלת לעצמה בצורה שנראית מעט מאיימת, אבל אולי היא משתמשת בערכת דיבורית ומדברת עם סוכן נדל"ן. או אולי היא התמוטטה כשהמוח הטראומתי שמציג את המציאות שלה מדמם ייסורים לעולם. זה ניחוש של מישהו.

בעקבותיה, סבסטיאן מוצא את עצמו בבית ששימש כחפירות סטודנטים רק קצת יותר מדי זמן, או שהוא תוצר רעוע ומגעיל של עולם מתדרדר ומופרע שבו כל התושבים הם רוצחים כועסים ובעלי מוטציה. שוב, זה באוויר בשלב זה, אם כי הכל יתברר בקרוב.

כשהוא מוצא את האישה, היא מאכילה גבר. האיש יושב זקוף בכיסא אך פניו רפויות והוא אינו מתנגד כיוון שנדחסים לתוך פיו שלל ועצם ורצועות עור. הוא לא מסוגל לבלוע, לא מראה סימנים לשליטה שרירית כלשהי, כך שהאוכל נשפך בחזרה מהפה וסותם את גרונו. כשהיא מתעצבנת על זה שהוא לא אוכל, האישה תופסת אותו בשיער ומרסקת את פניו על השולחן, בחוזקה.

יש חתך עכשיו, הפרדה של העור, וזה פצע כל כך קטן שהוא בקושי צריך להירשם בהתחשב בכך שכבר ראיתי מאות אנשים מתים, אבל החתך הזה משוחזר בנאמנות כזו שהוא צורב. וכשהראש נפגש שוב ושוב עם השולחן, והאלימות הגיעה לקרשנדו, האף, המצח ועצמות הלחיים הופכים לטופוגרפיה של עצם סדוקה ובשר מרופט. הבנתי שזה לא הנקבה שהפריע לי כל כך כמו העיניים של האיש. הם קצת עצובים מדי ומפחדים מנוחות, מה שגורם לזוועות הספציפית הזו להיראות קצת יותר מדי אמיתית.

ל-Evil Within הראשון הייתה תחושה של קשקוש קנאי, נוראי ככל שהוא הפך לפעמים. את ההמשך הזה מביים האדם האחראי ל-DLC המעולה שסיפק כמה מהרגעים הטובים ביותר של המשחק הראשון והפחדים היעילים ביותר. זה לא יאבד לגמרי את הטיפשות, וסבסטיאן עצמו משמש לעתים קרובות כהקלה רגעית, ומגיב למראות מחרידים בכעס ובכעס שלא יכול שלא להיות משעשע.

אבל בסצנת ההאכלה ההיא יש היפוך של סצנה דומה בResident Evil7, שזה כמעט בוודאות לא מכוון מצד המפתחים, אבל מראה את ההבדל בטון. בתחילת המשחק של Capcom, אתה קשור לכיסא, מול משפחת בייקר האיומה. אחד מהם מנסה לדחוף לך תבשיל מגעיל בגרון. על פני השטח, מדובר בסיטואציה נוראית כמו זו ב"הרע בתוך 2".

ההבדל הוא שרסי שם אותנו בנעליו של הקורבן. אנחנו סובלים סבל ואז בורחים ונלחמים בחזרה. The Evil Within 2, באותה סצנה אחת, מאלץ אותנו לצפות בסבל, המשוחזר בפירוט יוצא דופן. ואיזה הבדל העיניים האלה עושות - להתבונן דרכן זה מפחיד, אבל לראות את הפחד והייאוש שלהןמחריד

וזו, אני מניח, הנקודה. לא לכולם תהיה בטן ל-The Evil Within 2 או את הרצון לבלות בעולם כל כך פצוע, אבל על כל רגע כמו סצנת ההאכלה סביר להניח שיהיו כמה של יצירה והתגנבות וחקירה. אם אני בטוח בדבר אחד זה שכמו קודמו, זה יהיה משחק עם שינויים פרועים בטון ובתפאורה. ההבדל הפעם עשוי להיות השינויים בקצב, אותם אזורים פתוחים גדולים שמתנהגים כמו שסתום לחץ, ומשחררים חלק מהקלסטרופוביה ומהעוצמה.

אם כי ראה את עצמך מוזהרת: זהו אחד המשחקים היפים ביותר שראיתי אי פעם (ועם הרבה צלצולים ושריקות ספציפיות למחשב), אבל הוא גם אחד המכוערים.

The Evil Within 2 אמור לצאת ב-13 באוקטובר 2017.