MMOs וראי המציאות

התקופות הטובות ביותר ב-Eve היו להיכנס למקום שבו התאגיד בן 20 הגברים שלי הוקם, ופשוט לחכות שמשהו יקרה. מה שהכי מרגש באופי ארגז החול של איב היה העובדה שלא ידעתי מה יחזיק היום. שלא כמו כמעט כל משחק אחר, שבו אדע שבסופו של דבר אני אפעיל צינוק או אלחם במספר רב של בחורים, אנושיים או בשליטת מעבד, באיב לא יכולתי לדעת למה לצפות, מלבד הוודאות כמעט שאני אסתבך עם בני אדם אחרים בדרך כלשהי.

הייתי נכנס, מביא חשבון שני מקוון במחשב הנייד שלי, ואראה מה קורה. היו זרים בסביבה? האם היה משהו חשוד לחקור? ההתחלה של סשן של איב בדרך כלל כללה קצת סקאוטינג כדי לראות מה קורה באזורים הסמוכים של המשחק. מה קרה בן לילה? מה אנשים אחרים ראו? אני לא יכול לחשוב על חווית משחק אחרת אפילו דומה לזה.

עוד יותר מרגש היו המבצעים המאורגנים שבהם היינו פשוט יוצאים ומנסים להילחם. חלקם נותרו חוויות המשחק האינטנסיביות והמעניינות ביותר שחוויתי אי פעם. רק הבוקר חשבתי על פשיטה אחת של פגע וברח שהסתיימה במחסום שלנו לתחנה על ידי מספרים מעולים. כולנו התנתקנו בו זמנית בספינות עם נזק רב, והרסנו לחלוטין את כנופיית החסימה. זה היה סוג הרבגוניות במיומנויות הדמות ואפשרויות ה-PvP שנמנעות כמעט מכל משחק אחר, ורגע מרהיב של כשרון טקטי מבריק ובלתי צפוי שהפך את הזמן שלנו באיב לכל כך מתגמל. העומק והגמישות האלה הם אחת הסיבות לכך שאיב נשארה מושכת אותי כל כך הרבה זמן.

אבל מה שכל זה הוביל בסופו של דבר הוא התחושה שחוב היא מעין מראה של המציאות, או מציאות כיס, ולא משחק מובחן. זו – לפחות עבורי – הייתה תמיד ההבטחה של MMOs: שהם יהיו עולמות מדומים עם מספיק רוחב ומורכבות כדי לאפשר לנו לחיות קיום משניים אסקפיסטי של פנטזיה, גבורה ותעוזה. הזמן שלנו ב-Eve בתור להקה קטנה ומיומנת של פרייבטרים מילאה את ההבטחה הזו, וזה משהו שאף משחק אחר לא מסוגל לעשות. למרות שקיימים מספר MMOs בארגז חול, ועוד מאות MMOs מבוססי רמות, מונעי משימות, אף אחד מהם לא מצליח לספק את השילוב של איב בין קנה מידה של מיומנויות ודינמיקה עולמית "שטוחה". מנסים ככל שהם עשויים (ומעטים מנסים), אף משחק אחר לא הצליח ליצור משחק שבו שחקנים שנמצאים רק בעוד כמה שבועות יכולים לעבוד בצורה משמעותית עם או נגד שחקנים שהיו במשחק במשך שנים.

תופעת הלוואי הקריטית של זה עבור בסיס השחקנים הנוכחי של איב אונליין היא שאין להם לאן לברוח אם המצב ישתבש. זה לא פשוט שהם נהנים מהמשחק ומתקוממים על איומים הנתפסים עליו, אלא שהם מבינים שזה בעצם בלתי ניתן להחלפה בתכנית המשחקים הרחבה יותר. רובוט איב-קוףמתמיד באינטרנטהיא אפשרות אחת, אבל העולם מבוסס השטח שלו לא מציע את אותו טווח לטקטיקה, ודינמיקת הטריטוריה וה-PvP שלו עדיין לא הגיעו לשלב בוגר מספיק כדי להיות מעניין. שחקני איב עשויים ללכת לשם וליהנות, אבל רוב הסיכויים שזה פשוט יגרום להם להשתוקק למשחק הבית שלהם.

כל זה אומר ששחקנים הולכים להיות מגוננים מאוד על מה שהם רואים כעולמם "שלהם". אף אחד לא יכול לשחזר את איב, כי היא קיימת בקהילה הייעודית ובחוות השרתים הייעודית שלה, ונראה שאף אחד לא יכול להציע אלטרנטיבה. עובדה זו היא שאמורה להסביר את התגובות הקיצוניות של שחקני איב למערכת השינויים הנוכחית - מהפסקת זעם ועד להציע לשלם אפילו יותר על המשנה שלהם כדי להרחיק מודלים חדשים של תשלום. לחוה יש ערך עבורם כי אי אפשר פשוט להחליף אותו.

מה שמביא אותנו לכוחה הגדול ביותר של חוה, ולסיכוי הטוב ביותר שלה להרס: האבולוציה שלה.

שינוי גרוע יותר ממנוחה

אחד הדברים המוזרים ביותר באיב הוא לחזור אליו לאחר זמן מה הוא לגלות כמה השתנה. דינמיקת הלחימה שכל כך התעניינתי בה התעוותה בהתמדה קדימה ואחורה בין בניינים שונים והרכבי כנופיות במהלך השנים, מה שהובילה אותי סוף סוף למספיק מהמשחק כשזה הפך להיות יותר כמו MMO מסורתי (המסתמך על "ריפוי" באמצעות לוגיסטיקה ספינות ושיפוץ ספינות קרב) ממה שהייתי מחשיב כמשחק לוחמת תגרה מעניין. השכיחות של ג'אמפdrives ושחיקת הערך של הסיור והסקאוטינג הביאו גם לאובדן העניין שלי, אבל זה בצד: הנקודה היא שאיב תמיד עסקה בשינוי, ועיצוב המודול היה מושלם להחדרת דברים חדשים בלי פגיעה חמורה בדגם הקיים. המנויים של איב תמיד הבטיחו דבר אחד: התפתחות של משחק שהיה לו ליבת PvP בלתי פוסקת ובלתי נמנעת. על זה, אהבנו את זה, ושמחנו לשלם. השינוי היה טוב.

שנה למודל העסקי הזה, אבל זה לא כל כך טוב. יש לי הרגשה שהמפתחים של איב טועים בזכות ובחובה שלהם לשנות את עיצוב המשחק, בזכות ומחויבות לשנות את השירות שגיימרים שילמו עליו כל הזמן הזה. מה שגיימרים שילמו עליו הוא שדברים יתווספו למשחק כחלק מהמנוי שלהם. על ידי שינוי זה באינקרנה, זה היה רק ​​הגיוני שחלק מהאנשים יהיו מוטרדים מהכישלון של המק"ס לדבוק בשיטה המוסכמת. החוזה השתנה לחוזה שבו יכולים להיות תוספות נסתרות. זה היה משחק לטווח ארוך של מקבילה של קבלן שעבד על הבית שלך שפתאום אומר שיש תוספות נסתרות שלא מכסים בהצעת המחיר שלו. זה משנה דברים. למרות עבודתו המעולה, אתה פחות אוהב אותו.

מה שקורה כאן הוא התנגשות בתוך חברה אחת, בין שתי צורות חשיבה: מערכת המנויים הישנה וללא ספק מיושנת, ודרכי המיקרוטרנזקציות החדשות של העתיד, שהמק"ס חושבת שהיא רוצה להיות חלק ממנה. עם זאת, אחת הבעיות היא ש-Ev Online בהחלט יכלה להיות הנקודה שבה הוכח שמיקרו-עסקאות ומודלים של מנויים יכולים להתקיים זה לצד זה. עדיין לא ברור אם WoW עומדת לסבול דרמטית מבום ה-f2p, אבל אני חושד שכמשחק נישה שאין לו עמיתים, איב הייתה יכולה להמשיך עם מודל המנויים שלו בלי שום שינוי משמעותי, ולכן בלי שום דרמה. זה יכול - אני מאמין - היה להוכיח שאנשים ישלמו מנוי אם הם מאמינים שהתוכן והשירות שהם מקבלים שווים את הכסף. שחקני איב מאמינים בכך, ולכן הניסיון לשחרר עליהם מודל עסקי חדש הוא בגידה.

ואולי גם קצת פחדנית. CCP הייתה אמיצה מאוד ביצירת משחק יוצא דופן מלכתחילה, ולאחר מכן אמיצה בשינוי שלו כל שישה חודשים לאחר מכן, אבל זה מרגיש כאילו הם נכנעו ללחצים הנתפסים בשוק עם רעיון המיקרוטרנזקציות שהגיע. לא להיצמד לנשק ולספק שירות מבוסס מנויים גרידא היה מהלך שהסריח מפחד.

גרוע מכך, זה כמעט לא רלוונטי אם חנות המזומנים מציגה יותר מפריטים קוסמטיים - היא שינתה את המשמעות של איב בכך שהיא גובה תשלום עבור יותר מאשר גישה לעולם שלה. זה שינוי מהותי בפילוסופיה במשחק שהפילוסופיה שלו הייתה כל כך מנוע הצלחתו.

עולם הגאולה

הרגשות שלי לגבי איב השתנו באופן משמעותי במהלך השנים. אמנם זיהיתי מיד את הפוטנציאל של המשחק כתהליך סימביוטי של צמיחה ואבולוציה שנשען על שחקנים ומפתחים כאחד, אבל במקור הרגשתי שהמק"ס צריכה לעשות מה שהם אוהבים עם המשחק שלהם - זה היה /המשחק שלהם/, אחרי הכל - ו לא להקשיב להמון. אני כבר לא מרגיש ככה, לא מעט בגלל הפעולות של המק"ס עצמה בנקיטת מהלכים מתקדמים כמו הקמת מערכת נציב השחקנים של המועצה לניהול כוכבים. המטרה של זה הייתה לתת לשחקנים הנבחרים קו ישיר של משוב לתהליך הפיתוח. לאחר שיצרה את קו התקשורת הזה, המק"ס הכירו בכך שהם לא בהכרח יודעים הכי טוב, ושהם צריכים להקשיב למצב הרוח הכללי של בסיס השחקנים. ככאלה הם לעולם לא היו צריכים להציג מערכת מיקרוטרנזקציות, במיוחד כי - עד כמה שידוע לי - אף אחד ב-CSM לא היה ממליץ או מאשר את הרעיון. (אני מאמין שהמיטני אמר שזה "לא ישנה", אבל הוא טועה.)

כמובן שאני לא מכחיש שזה היה מהלך עסקי, כזה שנועד אך ורק בשביל הכנסה נוספת, אבל זה בערך העניין. עובדת האופי ההארדקור של איב, והעובדה שהמק"ס התיישבה ליד שולחן עם השחקנים שלהם כדי "להקשיב", פירושה שהכסף לא תמיד בא במקום הראשון עבור איב. המשחק גדל באופן אורגני על ידי פנייה לשחקנים שרצו סוג מסוים של שירות. וזה לא אמור להשתנות עכשיו, לא משנה כמה מיקרועסקאות פופולריות עשויות להיות.

כל זה נאמר, אני לא חושב שהשחקנים של איב צריכים להתעצבן על היותה של איב ערכת מבחן לטכנולוגיות אחרות - ברור שטכנולוגיית ההליכה בתחנות היא ניסוי עבור הטכנולוגיות שיניעו את World Of Darkness. הסיבה לכך היא כי CCP זקוקה להזדמנות לגאולה, והשחקנים של איב אונליין צריכים מקום שאליו יוכלו להמשיך. לאלו מאיתנו שהתענגו על הפוליטיקה והכלכלה ועל הממשקים העשירים לאינטראקציה אנושית שהמשחק מספק, אין לאן ללכת. לא, כלומר, אלא אם כן המק"ס תביא לחיים את הפילוסופיות הללו של עיצוב משחקים במשחק חדש. לא נראה ששום חברה גדולה אחרת תעשה זאת.

World Of Darkness יכול - וצריך - להיות הגאולה של המק"ס. משחק שמכיל בתוכו את תוצאות הניסויים של איב, ונותן לנו עולם חי אחר לעשות בו צעדים חדשים ומלאי דמיון. ככזו, יש לתת ל-CCP הרבה מקום כדי לתקן את החומר הזה על ידי בדיקתם בתוך האוכלוסייה הקיימת שלהם. בטח, המשחק החדש לא יהיה חלליות אינטרנט, אבל יש הרבה ערכים אחרים, מופשטים יותר למשמעות של איב כמשחק, שיכולים למצוא את דרכם לפרויקט החדש הזה, והם חיוניים.

אם חוה או המק"ס מתות עכשיו, אז הרוח שלה, היכולת שלה לעשות את מה שה-MMO כרעיון - זה של עולם מתמיד ומדומה - תמיד הבטיחה, מתה איתה. וזה משהו שכל המעורבים, שחקנים ומק"ס כאחד, מטפלים בו.

הערת שוליים חשובה: אני לא נגד חנויות מזומנים באופן עקרוני, כפי שנראה שרבים. אני חושב שהרעיון של מימון דברים בחינם להפעלה שלהם הוא נהדר, ואני מצפה שיהיו הרבה משחקי f2p מעולים בעתיד - אבל זה לא אומר שחנויות המזומנים מתאימות לכל המשחקים המקוונים. Eve היא דוגמה מצוינת למקום שבו המערכת לא עובדת, ואסור ליישם אותה על ידי המפתח שלה.