האם שיחקת?הוא זרם אינסופי של רטרוספקטיבות משחק. אחד ביום, בכל יום בשנה, אולי לכל הזמנים.
באופן מוזר כתבתי את זה כמה ימים לפניההודעה של היוםשאלדין ופלטפורמות אחרות של דיסני משנות ה-90 שוחררו מחדש ב-GoG. ספוקים!
יש חור שחור בזיכרון שלי לגבי אלאדין. אני יודע ששיחקתי אותו, ואני יודע שבבעלותי עותק ארוז שלו - אני זוכר שהקלדתי מילים ספציפיות מדפים ספציפיים של המדריך כדי לעבור את הגנת ההעתקה. אבל אני לא זוכרמַדוּעַהייתי בעל עותק חוקי. לא יכולתי להרשות לעצמי הרבה, אם בכלל, משחקים אז, אז הדבר האחרון שהתכוונתי לעשות היה להטיל כסף על משחק דיסני מחורבן. עם זאת, אני כן זוכר שאלדין הכניס את הווים שלו עמוק לתוכי.
בתור ה-PC הלא מגניב בכיתה, הייתי נואש לפלטפורמות בסגנון מריו ו-Sonic כדי לעמוד בקצב של הקונסולה ג'ונס, ובנוסף אכן הייתה מאניה קלה סביב הסרט אלאדין באותה תקופה, הג'יני של רובין וויליאמס נחשב להיות שיא הקומדיה של נערים בני 13.
גרסת ה-DOS של המשחק הגיעה רק ב-1994, שנתיים אחרי הסרט ושנה אחרי גרסת ה-Megadrive. אני חושד שמהדורת סגה שהתקבלה היטב הייתה לזמן קצר הדיון בכיתה, אז הייתי, שנה לאחר מכן, חשבתי שאוכל להצטרף לשיחה שכולם שכחו ממנה. מיר טיפוסי.
בכל מקרה, הוקסמתי עמוקות מהמשחק, משוכנע שהספרייטים הגדולים והמוגזמים שלו הם שכפול מדויק של עמיתיהם המונפשים, משוכנע שפלטפורמת הפלטפורמה המעט איטית הזו שסבבה בעיקר על איסוף תפוחים היא העתיד של משחקי הווידאו. אספו את התפוחים. כל התפוחים.
במבט לאחור עכשיו, או דרך GoG'sמהדורה חוזרת מפתיעהאו בסיוע משפטי לא בטוח שלספריית משחקי ה-DOS של Archive.org, אלאדין למעשה די מרשים ברמה הטכנית, למשחק מ-1993. הרזולוציה וקצב הפריימים פוגעים בו, אבל זה לגמרי חזותי של דיסני, עם המון אנימציות מהנות שמצורפות לרשימת הדמויות הקטנה שלו. זה מרגיש עצוב והלחימה בפרט מעייפת, אבל יש תחושה שהושקעו בזה הרבה מחשבה ומאמץ - זה לא מנגנון הידית, ספין-אוף אתוס משחקי וידאו שפגע בכל כך הרבה עיבודים משנות ה-90 וה-2000, אבל ניסיון להיות מוצר נלווה אמיתי. זה היה, אני מניח, עידן שבו המילה 'מולטימדיה' הוכתרה בנטישה פרועה.
עם זאת, יש התמקדות מוזרה בהרג והיהרג עם חרבות, שלדעתי לא יישבו לגמרי בנוחות עם בכירי דיסני עכשיו. נטייתו של אלאדין לרצוח כלאחר יד נשים שזורקות סירים מהחלונות מרימה גבות במיוחד. אבל זה בסדר. לא התיישן רע בכלל, מהירות בצד.
אלאדין גורם לי להתאבל על ההשתלטות התלת-ממדית שהייתה ממש מעבר לפינה, על איך ההתעניינות בחיפוש אחר משחקי דו-ממד דמויי אנימציה דעכה כל כך בחדות. הדברים שאולי ראינו. עולם חדש לגמרי, נקודת מבט פנטסטית חדשה. תביא את זה,ראש גביע.
