אני זוכר את ההרוג השני שליבאטל רויאל. הראשון, כמו הרבה דברים ראשונים בחיים, היה קצת מרושל ובלתי נשכח. השני היה שונה. זה היה בלילה והתחבאתי בבניין הרוס באגיוס דיוניסיוס. העיגול הכחול בדיוק צץ והסתכלתי על המפה כששמעתי את הצעדים. אדם רץ על פני הבניין שלי ועצר מתחת לעץ במרחק של כ-15 מטרים, ככל הנראה לעשות את אותו הדבר שאני עשיתי - להסתכל על המפה שלו. כל מה שהיה לי זה אקדח. פסעתי מעל החומה המפוררת, כיוונתי אל גבו ויריתי שלוש פעמים. רזמון - זה היה שמו - צנח ארצה.

ברמת פני השטח Battle Royale הוא פשוט deathmatch חינמי לכול, אבל בניגוד לרוב המודים הרב-משתתפים הציבוריים הזמינים עבורארמה 3היום, זה מבוסס על מיומנות וקצת מזל. אתה לא יכול לקנות שום דבר או לטחון כדי לפתוח שום דבר. מידת ההצלחה שלך תלויה בכישורי קריאת המפה שלך, בתכנון, במודעות למצב ובטיפול בנשק. בדרך זו, זה הספק הנקי ביותר של מה שהופך את Arma מרובה משתתפים למצוין - והוא ניתן לשחק נגד זרים, ללא צורך לפנות מכשולים ולהצטרף לקהילה.

משחקי Battle Royale מתחילים עם התאספות שחקנים בלובי של המשחק. הפטרונים כאן נעים מילדים צורחים שכנראה צעירים מכדי לשבת ליד שולחן, לאנשים שמנגנים בכלים בשידור חי באמצעות VoIP (כולל אך לא רק מקליטים, גיטרות אקוסטיות ופעם אפילו טובה) עם קורטוב בריא של הגזענים הגרועים ביותר והומופובים שאי פעם פגשת. כשמשחקים עם החברים שלי, אנחנו מרבים לראות מי יכול להשתיק את כולם הכי מהר (כפתור 'השתק הכל' הוא עדיין חלום רחוק עבור שחקני ארמה 3). אחרי שאמרתי את זה, אני חושב שהלובי הוא אולי החלק הגאוני ביותר במוד BR; שום דבר לא מכניס אותך למצב רוח טוב יותר לרצח מאשר להקשיב לחבורה של אידיוטים.

כשמגיעים למגבלת המינימום של השחקנים (בדרך כלל בסביבות 40), המשחק מתחיל. זורקים אותך ממטוס מגובה של 1600 מטר ואחרי הנחיתה אתה צריך למצוא ציוד. אתה מתחיל את המשחק בלי שום דבר מלבד הבגדים על הגב, אתה מבין. ציוד משריץ בבניינים. מבנים צבאיים מציעים ציוד טוב יותר, אך כתוצאה מכך הם חלק מהמקומות המסוכנים יותר לביקור. חבילות טיפול, המציעות את הציוד הטוב ביותר, מושלכות ממטוס לאורך כל המשחק במקומות אקראיים (שם בדיוק המשחק מתרחש באי הוא גם אקראי). הקאץ' הוא שהחבילות נראות לעין מאוד והתקרבות לאחת לצורך ביזה היא מסוכנת ביותר. אתה יכול גם להתעלם לחלוטין מכל הנקודות החמות ולנצח את המשחק באמצעות התגנבות, ערמומיות ואקדח 9 מ"מ בלבד.

בערך 10-15 דקות לתוך המשחק מופיע עיגול כחול ואתה צריך להישאר בתוכו עד הסוף או להסתכן במוות. אם אתה נתפס מחוץ לכחול ליותר מכמה שניות, החיים שלך מתחילים להתרוקן. ככל שהכחול קטן יותר, כך הוא מתנקז מהר יותר. העיגול הכחול מתכווץ מ-2-3 ק"מ בערך לכ-100 מ' בתוך שעה אחת. זה מחקה את הצווארונים שמשתתפי באטל רויאל לובשים בסרט המכונה 2000 ומאלץ את כולם להתקרב יותר ויותר.

זה גם אומר שהתכנון הוא הכי חשוב. בגדול, יש שתי דרכים לגשת לכווץ הכחול: לנוע עם הקצה או לנוע עם המרכז. לשניהם יש יתרונות וחסרונות. הערך של הדמות שלך עבורך עומד ביחס ישר לזמן השהות במשחק. למות תוך 5 דקות זה מעצבן. למות 50 דקות בתוך ממש כואב. המשחק מסתיים כאשר נשאר רק אדם אחד בחיים או שזמן המשחק נגמר. אתה מתחיל שוב את המשחק הבא מאפס. כל מה שצברת הוא ניסיון אנושי אמיתי, לחיצת ידיים ודופק דוהר.

ברור שזו לא הפעם הראשונה שמוד של ארמה 3 זוכה להצלחה רחבה. הסימולטור הצבאי של בוהמיה הוא לא רק משחק, הוא פלטפורמה - סט כלים שבעזרתם יוצרים משחקים. הוא מגיע עם מנוע מאוד מוכשר (ומשופר כל הזמן), מפות וניל יפות ומפות מתוצרת משתמש, כלי עריכה, כלי סקריפטים וכמה מודים חינמיים מעוררי מחשבה. אבל מרכיב אחד בנוסחת הארמה שלא ממש מוזכר כל כך במפורש הוא האנשים שמשחקים בה. אתה לא יכול ליהנות מארמה בלי אנשים אחרים, רצוי קבוצה גדולה מהם. בטח שאתה יכול לאתחל את Arma 3 ולשחק עם AI, אבל זה כמו לשחקאבן הארהעם ה-Inkeeper. אתה צריך קהילה.

נכנסים לקהילת ארמה נהדרת,כמו למשל ShackTac, יכול להיות קשה לשמצה ולמרות שיש עשרות קהילות אחרות שישמחו לקבל אותך כמתגייס חדש, לכולן יש את אותו החיסרון - זו טרחה. למצוא ולבחור קהילה זה טרחה, להצטרף אליה זה טרחה, להקדיש יום אחד בשבוע לשחק איתם זה טרחה ולשכנע את עצמך שמספר האנשים הטובים בקבוצה גובר על הכפתורים הבלתי נמנעים היא כנראה הטרחה הגדולה שבהם כֹּל.

באופן מטפורי, BR mod שם קירות בטון סביב ארגז החול של Arma 3 ומאלץ אותך להיות יצירתי או למות. זה כל המשחק הטקטי שאפשר לקוות לו ממנוע Arma 3 אבל עם אנשים אקראיים וזה יוצא דופן.

זה לא אמור להיות אפשרי אבל בכל זאת אנחנו כאן. המוד זורח הכי הרבה כשאתה משחק עם חבר אחד או שניים. משתתפים רבים מגיעים עם קבוצות קטנות, לרוב של שני שחקנים. תיאום צוות נוסף לוקח את החוויה לרמה נעלה באמת. לא שיחקתי במשחק מרובה משתתפים מלחיץ ומתגמל יותר.

ברנדן גרין, האיש מאחורי המוד, המוכר יותר לשחקני BR בתור PLAYERUNKOWN או PU, אומר שהמוד שלו כמעט הושלם. יש דברים לתקן ובאגים לתקן, אבל החוויה שתחווה היום דומה מאוד לזו שתקבל בגרסה 1.0. לפי החישובים שלו הורד Battle Royale כמעט 500,000 פעמים מאז הופיע לראשונה לפני שנה. באשר למודדים של Arma 3, זה לא רע בכלל. המוד הצליח מספיק כדי להביא לברנדן תפקיד כיועץ ב-Daybreak (לשעבר Sony Online Entertainment) שבו הוא מפקח על יצירת מצב המשחק Battle Royale בתוךH1Z1. שאלתי אותו מה מרגיש לגבי ההצלחה והתהילה שלו באינטרנט.

"בשבילי הצלחה היא כאשר Battle Royale הוא ספורט אלקטרוני חדש", אומר גרין. "זה המדד שלי להצלחה. זה נהדר שאנשים משחקים בזה ואני אוהב שכבשנו את הדמיון של אנשים עם Battle Royale. אבל מבחינתי, עד שיהיו לנו טורנירים של Battle Royale, Battle Royale לא נחל הצלחה. זו הייתה המטרה שלי מהיום הראשון - ליצור ספורט אלקטרוני חדש."

וילד אני כועסת על זה! אם אתה מעדיף תמונה על פני אלף מיליםהנה סרטון קצרוהנה ארוך יותר (NSFW)מראה איך BR מבפנים.