ראיתי לראשונהבאבא זה אתהלפני שנהבמהלך סדנת המשחק הניסיוני ב-GDC, והיה - כמו כולם בקהל - מפוצץ לחלוטין. אבל, כמובן, עם הרעיונות החדשים הגדולים האלה תמיד מגיע החשש שזה אולי לא יתורגם למשחק קוהרנטי. חלק מהכוכבים של EGW המשיכו להיות שטוחים במקצת, הוק/גימיק שלהם מעולם לא מצא את דרכו להפוך לסיבה משכנעת להמשיך לשחק. אבל, הידד, לא הפעם!באבא זה אתההוא מייד מעולה לחלוטין, משחק פאזל שבו אתה ממש כותב מחדש את החוקים תוך כדי משחק.

זה הרבה יותר קל להראות מאשר לספר עם רעיון כזה, אז תסתכל בטריילר הזה שלוכד את מושגי הליבה:

צפו ביוטיוב

אז תחשוב על משחק פאזל סוקובאן/דחיפת ארגזים (איטל טל,גליל הנקניקיות של סטפן), אך כאשר האריחים כוללים גם את התחביר המגדיר את התנהגותם של אובייקטים בפאזל. לרמה עשויה להיות שער חסום בחומה, ואריחים עם הכיתוב "WALL", "IS" ו-"STOP" ברצף. הרחיק את המילה "STOP" מהקו, ועכשיו ניתן לעבור קירות. או שאכן תלחץ על המילה "KEY" במקום "STOP" וכל הקירות של הרמה יהפכו למפתחות.

ברוב הרמות, המטרה היא לגרום לך, באבא (דבר דמוי ארנב) להגיע למטרה, דגל. אם כי כמובן כל זה ניתן לשינוי אם אפשר לסדר מחדש את אריחי המילה מול "IS" ו-"You", או מה שעשוי לבוא לפני "IS" ו-"WIN". "KEY IS YOU" יהפוך את באבא לאובייקט ברמה, ותשחק כמפתחות, או בעצם כולם. "JELLY IS WIN" יגרום לכל מדוזה שהרמה עשויה להכיל להפוך למטרה החדשה. ואז זה מתחיל להיות יותר מסובך.

לגלות מה אתה בעצם עושה זה העיקר לשחק ב-Baba Is You, שזה מצוין בזמן שאתה משחק, אבל כואב בצוואר כשמנסים להסביר את המשחק למישהו אחר. כי מעידה על חוקי המשחק היא חלק עצום מההנאה. לראות פאזל שנראה בהתחלה בלתי אפשרי לחלוטין, הופך למקור של שמחה כאשר אתה מבין איך עוד אתה יכול לתמרן את הכללים. מסך עשוי להראות את הדגל מוקף לחלוטין בקירות, ואת תחביר הקיר כתוב בפינה כך שלא ניתן להזיז אף אחד מהבלוקים שלו. ארגח! ואז, אתה מנסה כמה דברים שונים, לומד ממה שעובד ומה לא עובד, מאחסן רעיונות שלא הצליחו לרמות מאוחרות יותר, ואז יש את רגע ההתגלות.

חוקי Sokoban כן חלים, אז אתה תרצה להימנע מדחיפת אריחים לפינות או כנגד קירות. עם זאת, רחמנא ליצלן, תמיד יש לך גישה ל"ביטול", המאפשר לך לקחת כמה צעדים אחורה דרך הרמה שתרצה. הסיבה העיקרית לכך שמעולם לא נהניתי מסוג הפאזל היא שמהלך שגוי אחד אומר בדרך כלל הפעלה מחדש של רמה שלמה, אבל למרבה המזל לא כך כאן.

עם זאת, אריחים מול קצוות, או מוקפים בקירות, הופכים לנקודת התחלה שימושית בכל רמה. שים לב שבאבא תמיד יהיה אתה הפעם, ואין שום דרך לעצור מפתחות מלהיות קטלניים, פירושו שאתה מחסל ערימה שלמה של טריקים וטכניקות שפיתחת, ותתמקד במקומות אחרים. זה גם מציג כללים שמונעים מטריקים נפוצים לפעול, כמו קריאת אריחים בלתי נגישים, "FLAG IS FLAG", כלומר כל כלל שאתה מנסה ליצור שסותר ישירות את אחד שהיה קיים בעבר הופך לבטל. עַרמוּמִי.

עם כל כך הרבה שונות אפשרית, בהחלט ניתן למצוא מספר פתרונות. הבנתי את זה כשצפיתי מחדש בטריילר שלמעלה, וראיתי איך נפתר מפלס הלבה. הם המסו את הלבה! חָכָם! לא מה שעשיתי. בשלב מסוים, כשאני מתחיל להמציא שיטות מטורפות לחלוטין להשלמת פאזל, אני בטוח שחייבות להיות שיטות פשוטות ואלגנטיות יותר זמינות. אבל יחד עם זאת, תחושת הניצחון כשטכניקת הקוקאמאמי שלי עובדת היא פשוט עצומה. לא אכפת לי לספר לכם כמה גאה הרגשתי כשהצלחתי לפתור את חיבור אלחוטי (אי-9).

ככל שאתה הולך רחוק יותר, המורכבות מתווספת, כפי שהיית מצפה. יחד עם באבא יש גם את Keke, ומי שאתה שולט תלוי מאוד בתחביר בכל נקודה. דברים יכולים לצוף, דמויות יכולות להחזיק חפצים, פריטים יכולים להיות פתוחים או סגורים, וכן הלאה. אבל זה מתווסף ביד זהירה, כך שזה אף פעם לא מרגיש מהמם.

אני חושב שאחד הדברים המוחלטים האהובים עלי בעניין הזה, מעבר להיותו חידה מקורי לחלוטין ומבריק לחלוטין, הוא עד כמה הוא מאוזן בקפדנות מבחינת התקדמות. הקושי מתעקל מעלה בכל סט של רמות, ונהיה די תלול לקראת הסוף של כל קבוצה, אבל הוא פותח את הסט הבא לפני שתשלים את כולם. הקושי של הקבוצה הבאה יורד שוב כיוון שהיא גם מציגה חוקים חדשים, כלומר גם אם נתקעת לגמרי במקום אחד, סביר להניח שיש מקום אחר שתוכל להמשיך לשחק. מציע גם סופר-קושיוההתקדמות היא נדירה מדי, ויש מה לחגוג. (וכמובן, עכשיו המשחק יצא,אתה תעשהיש את המותרות להיות מסוגל לראות אנשים אחרים מספקים רמזים לחידות. דברים ברי מזל.)

למעשה, הוא מעודן לעילא מכל בחינה. הוא מבין את הנגן, מאפשר לך לאפס מסך עם כפתור בודד, אף פעם לא מעניש אותך על ביטולים, ואפילו מאפשר לך לכבות את האפקט הגרפי המתנודד שלו אם הוא מתחיל להטריף אותך בסיר. פרטים קטנטנים, אך לעתים קרובות מדי פספסו, שמראים חוסר יוהרה מטעם היוצר.

אני לא מתכוון להעמיד פנים שסיימתי את זה. אני מקווה שזה משחק שאני אמשיך לשחק בו עוד הרבה זמן, אברר בחידות, ואז מקווה נואשות שיתווספו רמות נוספות מאוחר יותר. אבל זה נפלא. נפלא לחלוטין. מקורי, מלא השראה, מאתגר, והכי חשוב, אותה תחושה תמידית של "אוי לא, איך אי פעם אעשה את זה!" כל כך מהר ואחריו, "אני גאון!" זה משחק מאוד מאוד חכם, שיש בו את הענווה לתת לך, השחקן, להרגיש כמו החכם.