מחקר שנערך לאחרונה על הזמינות שלמשחקי וידאו קלאסייםנראה שמאשר את מה שכולנו חשדנו: רובם המכריע של משחקי וידאו בני יותר מעשור כמעט בלתי אפשריים למצוא בצורותיהם המקוריות, בשל תערובת של אתגרים טכניים, רישוי וגורמים מסחריים.

המחקר זמינות משחקשפורסם בשיתוף הקרן להיסטוריה של משחקי וידאו ו-Software Preservation Network מצאו ש-87% ממשחקי הווידאו שיצאו בארה"ב לפני 2010 - המדד של הדו"ח ל"קלאסי", שפשוט גרם לי להתפורר לאבק - פשוט לא נמצאים להדפיס יותר.

המחקר מפרט באופן מקיף את משמעותו של "בדפוס", ומפרט שעיבודים מחדש ושידורים מחודשים עם הבדלים "מהותיים" - כגוןיאקוזה קיוואמי, בהשוואה למקוריאקוזה- אינם זהים למשחקים המקוריים. המחקר גם מבהיר שמשחקים צריכים להיות "פשוטים ככל האפשר למשתמש ממוצע לשחק" כדי להיות מסווגים כזמינים - כלומר, קוד מקור גולמי לא נחשב, ולא פחות, אה, שיטות לגיטימיות, כשהחוקרים מודים ש"זה נכון שפיראטיות היא לרוב הדרך הקלה ביותר - או הדרך היחידה! - לשחק משחקים קלאסיים רבים".

"יש לנו מזל שהמשחקים האלה עדיין לא אבדו לגמרי בזמן, אבל אנחנו צריכים לעשות יותר טוב מזה", הוסיפו. "אנחנו לא צריכים לקבל את זה שאנחנו צריכים לוותר על היסטוריית משחקי הווידאו לחלוטין לתחום של אתרים עכורים מבחינה חוקית וטורנטים סודיים הידועים רק למעריצים המושבעים ביותר."

התוצאה מסוכמת על ידי מחברי המחקר: "זה רע, אנשים. זה ממש גרוע." מתוך יותר מ-4,000 משחקים שנבדקו, 9 מתוך 10 נחשבים ל"סכנת הכחדה חמורה". זה ממוצע בכל דבר מ-1960 עד 2009, כאשר בתקופה של 2005 עד 2009 אפילו לא רואים חמישית מהמשחקים שרדו עד היום. זה באמת לא מזמן!

כפי שאתה חושד, הדברים נעשים קשים יותר ככל שאתה הולך אחורה, כאשר משחקים שיצאו לפני 1985 רואים ירידה ניכרת בזמינות להרבה מתחת ל-10%, ושנות ה-60 וה-70 בקושי מעל האפס. הפלטפורמה הגרועה ביותר שנחקרה הייתה ה-Commodore 64, כשרק 4.5% מהמשחקים עדיין זמינים (ורובם הם דרך פלטפורמה בודדת, Antstream Arcade - שבלעדיה התוצאה הייתה 0.75%), בעוד שאפילו קונסולת ה-juggernaut של ה- פלייסטיישן 2 נאבקה רק ל-12%.

החוקרים השוו את המצב המצער של שימור המשחקים לזה של הקלטות אודיו שלפני מלחמת העולם השנייה וסרטים אילמים אמריקאים, ששיעורי השימור שלהם נמוכים יחסית - למרות שמקורם בחצי מאה בערך לפני משחקי וידאו.

"העידן שלפני התרסקות תעשיית משחקי הווידאו של 1983–1984 הוא כמו עידן הסרטים האילמים למשחקי וידאו, תקופה שבה החוקים ואוצר המילים של המשחקים התבססו לראשונה", הם הסבירו את החשיבות של שימור משחקים מוקדמים. "הבעיה היא שההיסטוריה של משחקי וידאו היא יותר מסתם רבי המכר. אם אנחנו רוצים להבין ולהעריך את ההיסטוריה של משחקי הווידאו, אנחנו צריכים יותר מרשימה אוצרת של המשחקים שבעלי אתרים מחליטים שיש להם ערך מסחרי".

למרבה הצער, בעוד שהמחקר אומר שהעסק משגשג סביב מהדורות חוזרות של משחקים קלאסיים מסוימים - השמות הגדולים אוהביםמריווFinal Fantasy- החדשות הן רק רעות עבור כולם, כאשר המחקר מצביע על כך שהדברים רק יחמירו ככל שחנויות ושירותים דיגיטליים ייסגרו, ויובילו עוד משחקים לתהום הדיגיטלית. המחקר נתן את הדוגמה של 3DS ו-Wii U eShops, שראו הפסד של כ-1,000 משחקים.

המחקר מסתיים בקריאה לתעשיית המשחקים לעבוד עם ספריות וארכיונאים כדי לקחת על עצמם את המשימה של שימור היסטוריית משחקי הווידאו, תוך התעקשות שמפרסמים ומפתחים לא יכולים לעשות את העבודה לבד - במיוחד כאשר חלק מחברות המשחק פועלות באופן פעיל כדי לפגוע ב מאמצים של אנשי שימור.

"זה הרגע להשמיע אזעקות הן לתעשיית משחקי הווידאו והן לעולם השימור", אמר המנהל המשותף של קרן ההיסטוריה של משחקי הווידאו, קלסי לוין. "המחקר מוכיח שזה יותר גרוע ממה שהוא נראה - על כל משחק מריו שזמין, יש מאות משחקים פחות פופולריים שנמצאים בסכנת הכחדה חמורה.

"המטרה שלנו היא שעל ידי חשיפת עד כמה המצב של זמינות המשחקים גרוע, נוכל להניע שינויים בחוקי זכויות היוצרים שלנו שיהפכו את שימור משחקי הווידאו לחזק יותר, ויכולים להתמודד עם אתגרי העתיד."