עוד פעם אני חוזרטרריה, כפי שנראה שאעשה עד שאמות, או שמשהו טוב יותר יבוא. אתה יכול לקרואחלק ראשון כאן, וחלק שני כאן, ולאחר מכן חלק שלישי להלן. ערך זה מתפרש למעשה על מספר שבועות, המחצית הראשונה מיד לאחר הערך האחרון, המחצית השנייה לאחר התקדמות משמעותית. אבל נדרשת התקדמות נוספת! הזמן שלי בטרריה עדיין לא הסתיים. אבל אם תוכל להושיט יד בהערות, זה יהיה מוערך מאוד. אה, ואל תשכח לבדוק אתשרת RPS Terraria.

המסע שלי ליצור מכוש שיכול לרסק את הבלוקים הקשים יותר ממשיך. אני מכוון ל- Nightmare Pickaxe, מכיוון שהמלסטון המבוסס על הלסטון דורש, אממ, את עצמו לכרות את החלקים.

אבל ניצחתי את Eye Of Cthulhu. סוף סוף אני מגיע לאנשהו. יש לי ברים של דמוניט. אבל אני עדיין צריך סולמות צל - אני אצטרך להרוג בוס אחר, משחית העולמות.

אבל צריך לזמן אותו, וכדי לעשות את זה אני צריך לעשות אחד משני דברים. או לשתול מזון תולעים באזור המכונה השחיתות, או לנפץ שלושה כדורי צל.

נכון, שיטה ראשונה. אוכל תולעים. זה עשוי מ-Rotten Chunks, שהונח על ידי Eater of Souls and Devourers - יש לי כבר חלק מזה - בשילוב עם אבקת שפל, כשהיא עומדת מול מזבח שדים. במקרה יש מזבח שדים די קרוב לבית שלי, אז זה רק הפודרה שאני מחפש. לא אמור להיות קשה מדי, נכון? אז שוב לויקי, ואני מודיע:

"זה נמכר על ידי Dryad NPC במהלך ירח דם."

הו צער טוב. עדיין אין לי דרייאד שגר בכפר שלי, וירחי דם מגיעים רק מדי כמה זמן, אולי שעות של משחק משם. אה, אבל הרגתי בוס! נראה שזה אומר שדריאד תעבור לגור בקרוב! קצת חדשות טובות סוף סוף.

השיטה האחרת - לנפץ שלושה כדורי צל - פירושה לחקור את השחיתות עוד קצת כדי להגיע לכדורים האפורים הצפים האלה, שדורש, נחשו מה, מכוש סיוט כדי להגיע אליו.

למען ההגינות, אלטרנטיבה היא דינמיט, אבל כבר נמאס לי לפוצץ את עצמי עם זה, וזה לא מוכיח כיוון פרודוקטיבי. השיטה הנוספת היא להמיר את הבלוקים באמצעות Purification Powder, הנמכרת כמובן רק על ידי Dryads.

מה שאומר שזאת עבודה טובה שבחרתי להתחיל עם העין, למרות שהיא מפילה רק את הדמוניט שאני צריך, או שכל הלולאה הכמעט בלתי חדירה הזו תהיה בלתי אפשרית.

אֲבָל! אל תחשוב על השטויות המפותלות בדרך של ההתקדמות שלי, כי אניישהרג בוס, אז אני אמור לקבל בקרוב Dryad! אולי ההתקדמות בפתח?

...והיא לא מוכרת אבקה שפל. כי זה לא ירח דם. וכך בחזרה אני הולך לחפור.

---הזמן עובר---

יש לי מכוש בלהות, חרב אור, אקדח מינישארק, מטה Vilethorn, קשת זעם מותכת וגרזן מלחמה של הלילה. אני לובשת חזה מותך וגריבס מותכת. השתניתי.

אני גם עונד קערת דג זהב על הראש שלי.

הכל בא ביחד. הרגתי דברים. הייתי במקומות. קרעתי את הסלעים שלעולם לא תעז להישען עליהם. ראיתי דברים שיעבירו את דעתך על הקצה. יש לי כלי נשק חזקים יותר, שריון, כלים, קערת דג זהב על הראש שלי.

יש לי את המגפיים של הרמס, שנותנים לי לרוץ מהר יותר. יש לי סנפירים שנותנים לי לשחות כלפי מעלה. (נראה שאני לובש את שניהם בבת אחת.) אני מחזיק בגולגולת אובסידיאן שמאפשרת לי ללכת על לבנים חמות וחמות. אני נושא ענן בבקבוק, שמאפשר לי לקפוץ כפול. יש קערת דג זהב על הראש שלי. במלאי שלי יש לנו צלון וכדור או'הרט שמאפשרים לי לתקוף אויבים מרובים בבת אחת. שום דבר לא אותו דבר.

ובכן, חוץ מהכל, כי כל מה שאני רוצה לעשות עכשיו זה לגלות מה אין לי ואיך אני יכול להגיע לזה. הלולאה הכללית נמשכת. ועדיין למשחק אין כוונה לתת לי רמזים.

למרות שעוד לא הרגתי את הורס העולמות. התקרבתי, ואספתי מספיק מאזניים כדי להשיג את מה שהייתי צריך, אבל בכל פעם זה בהחלט ניצח בקרב, או ירד עם עלות השחר והחליק.

אני צריך גם לציין שמצאתי את הצינוק הראשון שלי, ואפילו ניצחתי את הבוס המטורף שחוסם את הכניסה, הודות למריחה פורה של שיקוי בריאות. וכך זה לחקור.

וזה משהו שטרריה מציעה כל כך טוב. הצינוק הוא בעצם כמו שאר המשחק, אלא שאתה לא צריך לחפור. חדרים ומסדרונות נוצרו מראש, עמוסים באויבים, וחשוב מכך, עם המון המון תיבות אוצר לגלות, המכילות פינוקים מעולים.

זוכרים את Ball O' Hurt מלפני שלוש פסקאות? שָׁכוּחַ. כי הרגע מצאתי את הירח הכחול. אותו נשק עם זום-אאוט בשרשרת נסוגה, אבל מציע 23 נזקים במקום 15. פתאום הכנופיות האלה של גולגולות מרחפות, אלו שעוברות דרך קירות, כבר אינן איום כזה, והחקירה שלי בצינוק העמוק במיוחד נמתחת רחוק יותר. בדרך כלל משלחות אלה נמשכות עד לנקודה שבה כל כך הרבה דברים תוקפים אותי בבת אחת, שאני צריך להיכנס לפאניקה להשתמש במראה הקסם שלי כדי לבצע טלפורטציה חזרה לביתי.

כמובן, בכל פעם שאני עושה את ההליכה הארוכה והארוכה חזרה לכניסה לצינוק, אני מבינה רק בחצי הדרך ששוב לא הבאתי את הציוד להקים בית זמני ממש בחוץ, איפשהו עם מיטה שאוכל בטלפורטציה חזרה. קרוב יותר. סביר להניח שלעולם לא אזכור. גם לא אם אסיים את המשפט הזה ואחזור ישר למשחק. שאליו אני הולך. כי המשחק הזה מכיל כל פער נדיר של ערב פנוי או סוף שבוע, אפילו עכשיו. אולי יעברו שבוע-שבועיים בין הצגה, אבל אחורה אני חוזר, שוב ושוב. ויש לי קערת דג זהב על הראש.

אז מה שאני רוצה לדעת מאלה שיודעים זה מה עלי לעשות הלאה? מה המטרה הגדולה הבאה שלי?