Where Winds Meet הוא RPG שאפתני להפליא שמאפשר לך עדיין לשאת

היכן נפגשים רוחותהדהים אותי כמשחק הרפתקאות אקשן שאפתני ביותר המתרחש בסין העצומה בהשראת ממלכת עשר. וזה היה בלתי אפשרי בצורה מצחיקה לסכם בטווח של פגישה קצרה וחדה של 30 דקות. בעוד שמגרש המעלית התחיל בצורה די טבעית, הגיע שלב שבו המעלית זינקה לאטמוספירה ויצאה משליטה. אני לא אתיימר להבין לגמרי מה המידה המדויקת של המשחק, אבל אני גם נרגש לראות עוד וגם קצת חושש שזה עלול להיגמר תערובת מפורקת ומתוחה מדי של דברים שלא יוצרים שלם מלוכד .

צפו ביוטיוב

דיברתי עם המפתחים בקצרה לפני שביליתי קצת זמן עם המשחק, והם תקפו אותי כלאחר יד שאפשר לשחק אותו לבד או עם מאות אנשים באותו שרת. ששחקנים באמת יכולים לחלות, ובהתאם למחלה שלהם, יצטרכו לחפש צורה מאוד ספציפית של רפואה סינית כדי לרפא אותה. שיש טונות של אומנויות לחימה ומערכת שבה אתה יכול ללטף חיות. בשנה שעברה אפילו דיברו על שלםמערכת עבודהשבו אתה יכול להיות רופא או אדריכל או שומר ראש.

לאחר שהתפצלתי בעדינות לשניים, הזמן שלי עם המשחק התחיל, וגם הוא התחלק לשתי מחציות נמהרות. הראשון היה שאני נלחם עם כמה בחורים באזור הדרכה, והשני היה צפייה במפתחים משתלטים. המחצית השנייה הייתה מטורפת.

המדריך היה הזדמנות לבחון את קרב הפריצה והחתך של המשחק מול כמה מושחתים, כל אחד מהם נתן לי לחגור אותם במהלכים בהשראת אומנויות לחימה. זה הזכיר את Wo Long: Fallen Dynasty, באופן שבו מעודדים אותך לצאת מדרך ההחלקות, להסיט התקפות עם הבזק, ואז לבנות סרגל מתנודד כדי להפיל אותם קצת. היה קצב מספק לקרב אחד על אחד מול "רודן חסר פנים", שדפוסי ההתקפה שלו היו קריאים והציעו הזדמנויות מתוזמנות להניף את המומנטום נגדו. וכל זה אפשרי במקלדת ובעכבר, וזה יתרון נחמד. בתור Soulsliker, התרשמתי מאוד!

קרדיט תמונה:Rock Paper Shotgun/Everstone Studio

מכיוון שכנראה ביליתי קצת יותר מדי זמן להילחם עם בחורים ומשבצת ההדגמה ירדה במהירות, המפתחים נכנסו כדי להציג מגוון דברים. תחנה ראשונה: דוב. בהבזק קצר של התפריטים, בדקתי את המגוון העצום של סגנונות הלחימה של המשחק, כולם בהשראת אהבתו של צוות הפיתוח ל-Wuxia (הרפתקאות בדיוניות של אמני לחימה בסין העתיקה). ואז הבזק קצר נוסף הראה טכניקות או לחשים שונים, כשאחד מהם מסוגל להסיט מומנטום ממקור (נגיד, אויב גדול שתוקף אותך) ולהשתמש בו נגדם. במקרה זה, המפתחים זינקו אל דוב, חיכו שהוא יזנק אלינו, והשתמשו באנרגיה של הקפיצה הזו כדי לדחוס את הדוב לתוך כמה סלעים מתקפלים - חושפים איזה אוצר בצד השני. כמה חיילים לרגליים ריחפו בקרבת מקום, כל אחד עם רמה 5 מעל ראשיהם, וכנראה שיכולנו לתקוע את הדוב לתוכם כדי לעורר קרב. במקום זאת, קראנו לכישוף אחר שהפיל פעמון ענק מהשמים, ואז פשוט צרחנו לתוכו במלואו כדי, ככל הנראה, להעלות את הפחד של הצעקה שלנו ולהפחיד את הדוב.

הָלְאָה! לקטע שבו טלפורטדנו לראש פסגת הר נהדרת שהשקיפה על נוף מדהים של הרים, נהרות ועיירות קטנות שנראו מבעד לעננים ערפיליים. אחר כך הלכנו קצת על השמיים, כי למה לא, נעלה מעלה מעלה לגיהינום המוחלט של זה. פסל בודהה עצום התנשא למרחוק, אז קבענו את המסלול לכך, וזינקנו באוויר והחומה המתנהלת לאורך בטנו. צלצול סיבולת קטן בדומה לזלדה שהתרוקנה לאחרונה במהלך ריצת הבטן, ולא היה לנו מספיק זמן לחכות עד שהיא תתחדש (המעלית הייתה, בשלב זה, במסלול).

קרדיט תמונה:Rock Paper Shotgun/Everstone Studio

צלפנו אל כפר מוזר, עם גלגל מים מוזר. השקט נשבר על ידי כמה אנשים שהתענגו על תחרות שתייה, אלא שאחד הבחורים היה משוכנע שהאלוף של הכפר הוא הונאה שמוכר כדורים שיבטלו את השפעות האלכוהול. קיבלנו את המסע שלו לאתר את הרע, וכפי שאנשי יחסי הציבור קראו בעצם לזמן, המפתחים הראו לנו מהלך אחרון. עמדנו מאחורי איזה בחור ברחוב ושדדנו אותו בטלקינטית...? אני חושב?

כמובן שמוקדם מדי לספק את המפץ של הפטיש, אבל הדאגה הגדולה שלי טמונה בשאיפות המשחק ובתחושה הכללית של המון, המון, המון קורה. אינטראקציות עם הדוב, הבודהה והשוד הטלקינטי היו יכולות להיות יותר ביצועיות מאשר משמעותיות. וכשקפצנו מסביב לשמיים וראיתי רמות מעל ראשיהם של אנשים, מכ"ם ה-MMO שלי צפצף לחיים. שלא לומר שהמשחק הוא MMO בכלל, הוא פשוט עסק במשהו בתוך המוח שלי שאומר, "יש לזה את העוצמה המעט סטטית של MMO."

למרות ההסתייגויות שלי, אני מאוד רוצה ש-Where Winds Meet יצליח, שכן התפאורה שלו פנטסטית והצוות נלהב להפליא מהעבודה שהם יוצקים למערכות ותתי המערכות הרבות והשונות של המשחק. אני רק מקווה שהכל יתחבר כשיצא מתישהו מאוחר יותר השנה.


לעוד מהחדשות האחרונות ותצוגות מקדימות מ-Gamescom 2023, עבור אל שלנורכזת Gamescom 2023. אתה יכול גם למצואהכל הוכרז ב-Opening Night Liveממש כאן.