כל מה שמעניין בוגלגלי אורליה[אתר רשמי] נשמע מבריק. זהו משחק "נהיגה נרטיבית" בו אתה מנווט מכונית ספורט לאורך חופי איטליה בשנות ה-70, ובו זמנית מנווט את המוביל הפאנקיסטי של המשחק ללה בשיחה עם הנוסעים שלה. שיחקתי את הבטא שלו.

השתוקקתי למשחק כזה. אני אוהב לטייל ולגלות שהקצב הקבוע של משחק נהיגה - בניגוד למשחק מירוצים - יכול להיות מרגיע. בהרבה נסיעות לילה ארוכות ומאוחרות ברחבי מרכז אירופה פנימהסימולטור יורו משאית, או מסביב למרחבים העירוניים הצפופים שלנהיגה ברכב עירוני, השתוקקתי לחבר לטיול, לטרמפיסט, סימן לאנושיות כלשהי כדי לארח לי חברה על הכביש.

אורליה מלאה באנושיות הזו. המסע של ללה מתחיל כשאולגה לצידה, אישה נוספת שמחפשת יציאה מהירה מאיטליה מסיבות שלא ידועות בתחילה. בזמן שאתה מדבר, אתה עשוי לגלות את הסיבות הללו, ואולי לא. אתה יכול במקום זאת לדבר על הפוליטיקה של איטליה של שנות ה-70, או להסתבך במרוץ רחוב שבו אתה יכול לאבד את המכונית שלך, או לנטוש את אולגה לחלוטין לטובת חברה חדשה לנסיעה.

בחירות הדיאלוג שלך בתור ללה מרגישות אופייות, אבל נראה שהמשחק מעוניין יותר לרמוז על עומקים מאשר לחפור אותם. מצאתי את הדמיון שלי עושה את העבודה שהכתיבה לא הייתה, ממלא את החסר בסיפור הרקע כדי להציע הקשר להערות שיפוטיות או לבחון אפשרויות דיאלוג.

כל סשן עם המשחק ייקח לך רק 15 דקות בערך מההתחלה ועד הסוף, מה שאומר שזה מפתה, בכל פעם שאתה מסיים, להתחיל מחדש ולצאת לדרך ללא נסיעות בפעם הבאה. זה מתייחס לשיחות, אבל זה גם מילולי: מסלולים שונים לאורך החוף מובילים אותך לעיירות שונות ולכן דמויות, חוויות וסופים שונים.

הרצון הזה לחזור נעזר בכך שהמשחק נראה כל כך יפה. הוא מצויר מנקודת מבט איזומטרית קבועה, שהופך את הכל לכאוב,מיקרו מכונותצעצועים בסגנון, אבל הבניינים הלבנים המבריקים, האוקיינוס ​​הכחול לחלוטין והעצים הירוקים המנוקדים גורמים לנסיעה על פני הכיס שלו להרגיש כמו תיירות. נראה שזו בחירה מוצדקת לא לדבר בכלל, במקום להחליט לשבור את השתיקה הנלווית רק כאשר אחד הדמות מבחין במשהו בולט מהחלון.

המשחק מושך אותי כמעט בכל רמה, אם כן. עם זאת, כמו נסיעות רבות בכביש, זה במעבר מהרעיון למציאות שהמשחק קצת הולך לאיבוד.

השתמש ב-gamepad ואתה שולט גם בנהיגה וגם בשיחה עם המקל האנלוגי השמאלי, עם היגוי ימינה ושמאלה תוך כדי מחזוריות מעלה ומטה בין מה שתרצה לומר. זה יוצר מתח מביך בכל הנוגע למקום שבו אתה מבלה את תשומת הלב שלך. בחירות הדיאלוג הן על טיימר, ואם לא תקבל החלטה כל כמה שניות, לא תגיד כלום, פוטנציאל להטיל חוטים סיפוריים לתהום. התמקדו בדיבור וכתוצאה מכך סעו ברשלנות עם זאת, ולא תיענש - המשחק שומר אותך על הכביש, והתנגשויות בקושי מאטות אותך - אבל הוא עושה את החוויהתְחוּשָׁהמרושל, כאילו אתה משבש את שלמות הדמות בנהיגה, בלי לשים לב, כמו בובה.

מפתה להציע שיהיה מצב טייס אוטומטי שיאפשר לך להתמקד בדמויות, שהן ללא ספק ליבת המשחק, אבל גם הרעיון הזה נראה לא מספק. במקום זאת הלוואי שתהיה יותר הזדמנות לביטוי אופי דרך סגנון הנהיגה שלך. חוויתי מקרה אחד שבו נראה שדמות אחת הגיבה בסצנת קטע ביניים לאיכות הנהיגה שלי, אבל אני רוצה עוד. אני רוצה דיאלוג מרגע לרגע שמשתנה בהתאם לסגנון הנהיגה שלך. אני רוצה להגדיר או לגלות אם ללה היא מהסוג שמאיץ או לשמור על הנתיב שלה.

אורליה מספיק טובה כדי שאני רוצה לגלם יותר את הדמויות שלה ואת העולם שלה, אבל כרגע היא מפוצלת בין שני נתיבים של נהיגה ונרטיב. הם צריכים להתמזג.

אני אומר "כרגע" כי אורליה עדיין לא גמורה. ניתן לקנות את הבטא שלו ב-$5 (בסביבות 3 פאונד).האתר של המשחק, והוא קיבל מואר ירוק לקראת הגעה בסופו של דבר ל-Steam בעתיד הקרוב. אני מצפה לחזור לדרך.