יש הרבה מאוד מאחורי הדלת הזאת, אני אגיד לך. שעות של הרפתקאות, של מתח, של אקשן, של מוזרות מדע בדיוני. זה יהיה נהדר. לרוע המזל, הדלת עצמה פגומה אז תצטרך לטעון מחדש שמירה מהירה או משהו כדי לפתוח אותה.

שֶׁלָהSTALKER 2: הלב של צ'ורנוביל!

ג'יימס:זה משחק שכנראה לא צריך להתקיים. למעלה מעשור של שחר כוזב ומבנים מרוסקים. נוף FPS מודרני שמתאים לרב-משתתפים. התקפות פריצה. מלחמה מילולית. זה פלא ש-STALKER 2 נוצר בכלל, ופלא קטן שהוא התברר כאחד היורים המרתקים ביותר השנה.

בכל הדרכים החשובות, מדובר ב-STALKER טהור וקלאסי, נוסע חופשי אטמוספרי עגום שבו כמעט הכל - לפעמים כולל הקרקע שאתה הולך עליה - רוצה אותך מת. נאמר רבות על שרצת ה-AI של A-Life שלא עובד כמתוכנן, אבל זה עדיין לא מקרה נדיר להיקלע לקרב גברים נגד מוטנטים ללא תסריט, או להיות משקשק מצליל יריות רחוקות כשאתה זוחל בחושך אוחז ברובה כמעט ריק. וכשמגיע זמן הלחימה, הירי נשגב: דחיפה ומשיכה משכנעת בין הפחד ליפול לכמה מכות חסרות מזל לבין הריגוש שבצצה מפינות כדי להנחית יריות ראש מפצחות בקסדה. STALKER 2 אולי כל הזמן מנסה להרוג אותך, אבל הוא ממש טוב בגורם לך להרגיש חי.

אפילו הרחק מהאקשן, יש הרבה מה ליהנות בפשוט לשוטט באזור, לחקור חורבות ולחטט בחפצים מתוך החריגות שוברות הפיזיקה שלו. יש משהו יפה בצורה מוזרה במקום הישן והנורא הזה, במיוחד ברגע שהאזורים השונים שלו הופכים מבודדים יותר והחריגויות שלו יותר דרמטיות. עברתי את קו המשימות הראשי תוך כ-40 שעות, ומאז ביליתי עוד 30 רק בחטטנות בסודות החבויים יותר של ה-Zone.

יש לו אמנם בעיות ביצועים ובעייתיות שתואמת את זו של הטרילוגיה המקורית המקודדת Eurojank, אבל בהתחשב בנסיבות (ראה: מלחמה) אני נוטה לסלוח על כל דבר שאינו שובר משחקים על הסף. גם בהינתן הבחירה בין יריות מסדרון בטוח ונקי אחר או אפוס גדול ונועז שחריק ומתפצל תחת משקל השאיפה שלו... ובכן, אני יודע איזה מהם מעניין יותר.

אדווין:המפתחים האלה לגמרי עברו את הסחיטה. אני שמח שהם הצליחו להגיע לקו הסיום. אני גם שמח לחזור לאזור. אחד מזיכרונות ה-FPS החביבים ביותר שלי, אם זו המילה הנכונה, הוא של סנטימטר במורד הצד של תחנת הכוח במשחק המקורי. לסרט ההמשך יש את אותה אווירה מפינה לפינה ולמרבה המזל, לא יצא למשחק הישרדות מלא במובן המודרני של "בנה דירה שממה".

רֹאשׁחזרה ללוח השנהלפתוח עוד דלת!