הדלת של היום מנצנצת ומבטיחה קסמים אפלים בפנים. מדובר בנישואים לא סבירים של מוציאים לאור בתקציב גדול וז'אנר האהוב ביותר על צוותי פיתוח קטנים יותר. איזו שליטה תפתח את הדלת ותחשוף את הזירות העצומות שבתוכו? למה, לחיצה כדי לקרוא עוד, כמובן.

זה Ubisoft metroidvania Prince Of Persia: The Lost Crown!

גרהם:מפתחי אינדי הובילו את התעוררות מחודשת של metroidvanias בשנים האחרונות, ויצרו משחקים כמואביר חלולשיכול לאתגר אפילו את שמות הז'אנר. כמוציאה לאור גדולה, Ubisoft מביאה תקציב שצוותים קטנים יותר לא יכולים להתחרות בו, וכתוצאה מכך עולם 3D ולא 2D, קטעים, משחק קול מלא ועוד הרבה צלצולים.

האם הדברים האלה חשובים? אפילו לא במעט. הגישה של Ubisoft על הז'אנר היא נהדרת לא בגלל העודף התקציבי שלהם, אלא בגלל שהם מבינים את היסודות. מפת העולם הגלילה הצידה של הכתר האבוד היא עצומה ומסוקסת, מערך המהלכים המתרחב בהדרגה מתגמל את השליטה, והיא מציעה היצע עצום של אתגרי לחימה ופלטפורמה שיש להתגבר עליהם.

זהו משחק Prince Of Persia שבו אתה לא משחק בתור הנסיך. במקום זאת אתה סרגון, החבר הצעיר ביותר במגיני הכתר, במשימת חילוץ. הנסיך נחטף ונלקח לארמון מסתורי שבו הפיזיקה, הקסם המדוייק עיוותו ועיוותו את הסביבה.

מה זה אומר? ובכן, זה אומר שיש שללינגטון שאת דפוסי ההתקפה שלהם אתה חייב ללמוד כדי שתוכל לחסום, להתנגד ולהביס אותם במשחקי חרבות. זה אומר שיש חדרי אתגרי פלטפורמה מלאי מתגים ודוקרנים ולהבים מתנדנדים. זה אומר שיש בוסים להביס וכוחות לאסוף בהדרגה, מה שמאפשר לך לירות חיצים, להטיל בועות זמן, לבצע ריצות קיר וקפיצות כפולות.

זה לא פלטפורמה קולנועית כמו Prince Of Persia המקורי, אבל כל האלמנטים האלה גורמים לזה להרגיש כמו דמיון מחודש מודרני של רבים מאותם רעיונות. אבל בין אם אתה מעריץ ארוך טווח או חדש לגמרי, מה שחשוב הוא איך הכתר האבוד מרגיש בידיים. עד סוף המשחק אתה מקשר בין שקופיות, זינוקים, בלוקים, התקפות חצים כדי לתמרן את הסביבה ולהתגבר על בוסים מסובכים ולהרגיש נהדר לעשות זאת.

כל זה הופך אותו לסוג המשחק שהלוואי שמוציאים לאור הגדולים היו מייצרים יותר. לא בגלל שאני רוצה עוד קטעים ומשחק קול, אלא בגלל שאני רוצה עוד משחקים שמכירים את עצמם כל כך טוב ומרגישים כל כך טוב לשחק.

ג'רמי:יש לי הרבה רגשות לגבי האופן שבו יוביסופט ניהלה בצורה לא נכונההנסיך הפרסי: הכתר האבוד. זהו משחק שסבל מבלבול וקבלת פנים לא הוגנת מה-getgo, שכן מעריצים שחיכו לגרסה המחודשת של Sands of Time שעדיין בפיתוח חשבו שהם מושבתים. כשהכתר האבוד יצא לאקרנים, הוא קיבל ביקורות טובות, כוללאחד מ-RPS, אבל זה גם הופיע בעיצומו של מאבק יחסי ציבור שבו מנהל Ubisoft אמר שצרכנים צריכים להתרגל ל"לא בעלות"המשחקים שלהם. לבסוף, הוא הוגבל לחנות Ubisoft Connect במקום ל-Steam, ולאחר מכן השבית את עצמו כמה חודשים לאחר מכן כאשר נחשף הנסיך הנוכל מפרס.

בהתחשב בכל זה, כאשר Ubisoft הכריזה על כךצוות הכתר האבוד פורקבגלל מכירות גרועות, עצבנתי וכתבתי משהו ביצירה Slack על שליחת מוצר ממש טוב למות. כי לכתר האבוד היה מגיע יותר. ממפת Metroidvania המעודנת שלה שהעסיקה אותי במשך חודשים, לבוסים קשוחים להפליא שיוצאים בבירור מהבריכה של Soulslike, ועד לפסקול המשתמש בכלים איראניים אמיתיים, הכתר האבוד הוא נסיך פרס של ג'ורדן מכנר המתחדש לדור חדש, מעודכן עם אסתטיקה, קושי ושיקולים תרבותיים המתאימים לשנת 2024. ייתכן שהגיבור הראשי אינו הבחור שבמקור עבר את אלה מבוכים על התפוח השני, והוא גם לא הבחור שהחזיר את הזמן לאחור ב-2003, אבל הוא ראוי לחלוטין לשושלת הנסיך הפרסי.

העולם ראוי ליותר משחקים כאלה - עוד חידושים של סדרה כזו. PoP ממשיך עם The Rogue Prince of Persia, שהוא נהדר בפני עצמו, אבל אני לנצח אהיה נבוך מכך שהכתר האבוד נראה, לכל דבר ועניין, אחד וגמור. אם פספסת את זה בפעם הראשונה, אין לך תירוץ לא לנסות את זה ב-Steam בעצמך, ולחלום על עולם טוב יותר שבו נקבל לפחות עוד שני סרטי המשך בכיכובו של סרגון.

רֹאשׁחזרה ללוח השנהלפתוח עוד דלת!