אני שומע אותה לפני שאני רואה אותה. הברונטית הצעירה מתאפיינת בשיק וינווד לבן מכף רגל עד ראש, קולה גבוה כשהיא רותחת בטלפון אל גבר שאני מניח שהוא בעלה. הוא בקושי מצליח להכניס מילה דרך האשמותיה; הוא שכב עם המטפלת (שוב), יש לה הוכחות הפעם, היא תיקח את התחת שלו לבית המשפט. לבסוף, משהו שהוא אומר מהמם את השקט שלה.
"מי לעזאזל סיפר לך על ראול?" היא צורחת.
אבל ראול יצטרך לחכות, כי להקה של מפקדים החלה להחליף סיפורים בסמטה משמאלי והלכלוך שלהם העלה את סקרנותי בשיא. נראה שיריקה היא לא נוזל הגוף היחיד שפטרוני לוס סנטוס צריכים לדאוג ממנו במינסטרונה שלהם.
רגע, הבחור הזה אמר שהוא מילא אדם קטן מלא קולה והיכה אותו כמו פיניאטה?
ברגעים האלה אני מרגיש שבקושי גירדתי את פני השטח של לוס סנטוס, למרות שהורדתי עשרות שעות לתוךGrand Theft Auto Vמצב הסיפור של, וכמעט פי שניים מזה ב-GTA Online.
GTA V מכילקצת פחות מ-160,000 קוויםשל דיאלוג על פי המפתחת Rockstar Games. והרבה ממנו ניתן לשמוע רק על ידי משחק בצורה מאוד לא-GTA. אפילו בלוס סנטוס, הולכי רגל נבהלים כשהם רואים אחרים חולפים על פניו וגורמים לרעש. לחיצה מקרית יכולה להפיל אותם מהקצב שלהם, הסיפורים שלהם נסוגים לתוך האלגוריתם של המשחק עם סיכוי קלוש לחזור על עצמם. המציצן המצליח חייב ללכת ברוגע, לשמור על עצמו, לציית לאותות התנועה - קל מספיק בעולם האמיתי, אבל כשהוא מוקף בארגז החול המסחרי של GTA חופשי לכל, זה מרגיש כמו משימת התגנבות א-לה Assassin's Creed.
מדי פעם NPCs שוברים את האמינות שלהם על ידי דיבור אחד על השני או מתן תגובות מוכנות. אבל כשהוויגנטים האלה מתנגנים בשלמותם, זה מרגיש כאילו החטפת מבט אל לוס סנטוס האמיתית.
כל כך הרבה עבודה הושקעה בכתיבת הדיאלוגים המקריים הללו למקרה ששחקן ישמע קטע מהם כשהם דוהרים ברחוב, בדרך לשוד או בורחים מהמשטרה. לשחקנים יהיה קל לעולם לא לשים לב אליהם, או לפחות לעולם לא להקדיש להם מחשבה רבה. אבל מי שלוקח הפסקה מהכאוס של GTA כדי לעצור ולהקשיב, צפוי לכמה מהדיאלוגים הכי מצחיקים במשחק.
בחזרה בלוס סנטוס, אני רואה גבר בחליפה לחוץ הולך לידי, הטלפון ביד.
"אני רק אומר, אני לא רוצה בסופו של דבר להשתין בכוס הקפה שלי שוב."
ובדיוק ככה, אני בחופש.
