אני אוהבהסימס. מה זה אומר עלי אני לא יודע אבל הנה זה. למעשה, אני יכול להיות יותר ספציפי - אני אוהב אתרַעְיוֹןשֶׁלהסימסהרבה יותר ממה שאני אוהב את מה שהסדרה הפכה להיות. נראה היה שהמשחק השלישי הולך בכיוון הנכון, מדמה את חייהם של שכנים, חברים לעבודה וחברים, אך ללאמודינג נרחבהחיים האלה היו ריקים. כפי שללא ספק ברור יותר ויותר לכל מי שקורא את השטויות שלי על בסיס קבוע, אני מוקסם מהדברים שמשחק מדמה בזמן שאני לא מסתכל. אני רוצה שהעצים האלה ישמיעו קול גם אם אני לא שם כדי לשמוע אותו. אני מרגיש את זההסימס 4יהיה צעד אחורה מהקדם שלו בהקשר הזה אבל הטריילר החדש של 'Build' נאה.

בהחלט ייתכן שהחנות במשחק תהיה בולטת אפילו יותר מאשר ב-The Sims 3 (התקנתי מחדש לאחרונה והקישורים לחנות בוודאי הפכו נפוצים הרבה יותר מאז ההשקה?) ושיהיה מחיר לשלם על כל סט עיצובים נאה. למרבה המזל, כל דבר אחר שעלול להשתבש, למשחק יהיה מצב לא מקוון, אלא אם אחד הדברים משתבשים הוא ביטול פתאומי של ההבטחה שלמשחק יהיה מצב לא מקוון.

לסימס יהיו כעת מצבים רגשיים, המופעלים על ידי מערכות יחסים וסביבה, והממשק נראה ידידותי מתמיד. עדיין לא ראינו שום דבר בנוגע לסימולציה הרחבה יותר, אז יכול להיות שאני טועה לחשוב שתהיה חזרה למשפחה הרווקה במודל זמן של שני המשחקים הראשונים, שרואה כל יצור חי אחר במצב קיפאון כשהם' אתה לא בסביבת הסימס הנשלט כרגע. מוזר ולא תורם במיוחד לסוג הסיפורים המתהווה שסגנון המשחק יכול ליצור. אני בספק אם יהיו לנו סימני בינה מלאכותית שבונים ומקשטים את בתיהם בזמן הקרוב (למרות שהחדרים המרוהטים המודולריים המוצגים כאן מצביעים על כך שזה עשוי להיות בר קיימא ממה שדמיינתי קודם לכן) אבל זה יהיה בושה אם האשליה של חיים מעבר ארבעת הקירות של המשפחה חסרים.

אני מניח שמה שאני באמת רוצה זה The Sims: Behind Closed Doors, שבו שמועות ורכילות נפוצות, ולכל בית יש את הקיום הסודי שלו.