איכשהו, בעשור הרביעי של המשחקים, אנחנו עדיין מתמודדים בלי סוף עם התפיסה המוטעית המוזרה של המיינסטרים שמשחקי וידאו מיועדים לילדים. המוזרות שהמיתוס הזה שומר עליו היא מגוחכת לחלוטין בשלב זה, כי המשחק עצמו הוא כעת מיינסטרים. בטח, בתחילת שנות ה-90 יכולת לסלוח לדודה מבולבלת על שלא הבינה שלמשחקי קונסולות מצוירים כמו מריו וסוניק יש משיכה רחבה, ואנחנו המכלול של המדיום. עַכשָׁיו? עכשיו זה קצת מוזר. לא מעט בגלל שעדיין לא כל כך פשוט למצוא משחק חדש וטוב לילדים.
הבן שלי יגיע בקרוב לגיל 3, אז אני לא מוטרד כלל מכך שמשחקים עדיין לא בשבילו. הוא מרוצה לחלוטין מלהזיז מכוניות על אדן החלון, ולא מתעניין באפלולית של בקרות עקיפות. לעתים קרובות הוא משתוקק לשבת על הברכיים שלי אם המשחק שאני סוקר הוא ידידותי לילדים, ולצפות, בדרך כלל אחרי שלוש דקות בדרישה לשחק Trials Fusion במקום ("משחק האופניים! אני רוצה את משחק האופניים!"). עם זאת, האחיין שלי רק בן 11 החודש, ואוו זה גיל מסובך לגיימינג.
אמא שלו, אחותי, מקפידה בצורה נבונה על מה שהוא מנגן. אסור לו לשחק 12+ או 16+ משחקים אלא אם הדוד ג'ון אימת שהדירוג מוגזם (וזה די נדיר לגילאי 16 - PEGI די הגיוני בדברים האלה). עכשיו, זה לא משאיר אותו עם מיעוט משחקים - ליום ההולדת שלו (אל תדאג, אין לו מנוי) יש לי אותואגדות ריימןעבור ה-PS4 שהוא קיבל לחג המולד, וזה 7. אני גם שולח לו את הגרסה האחרונה של Ratchet & Clank, ולקחתי את Burnout 3: Takedown ו-ספיידרמן 2ל-PS2 שלו, כדי להשלים כמה פערים חשובים שבהם הוא שכח בטיפשות להיוולד עדיין. מבין כל אלה, באופן מוזר זה רק ספיידרמן 2 שמקבל 12, בעוד שהאתון המדאיג יותר של התרסקות מכוניות של Burnout 3 הוא, באופן יוצא דופן, מדורג 3+. צער טוב, הילד שלי לעולם לא יכנס שוב לרכב אם הוא יראה את זה. אבל זה יותר בגלל שהוא על סף שנות העשרה, שבהן מגוון המשחקים הרחב יותר הופך למעניין. עד עכשיו, היה כל כך קשה למצוא לו משהו בלי "לגו" בכותרת. (למרות שלקחתי את ה-3+ליגת הרוקטעבורו לחג המולד, שהוכיח את עצמו ככה אפי, אפילו דחף את המיינקראפט 7+ למקום השני.)
וזה עוד לפני שאתה מביא בחשבון חברים. כִּיכַּמוּבָןיש לו חברים שהוריהם נתנו להם לשחק כל דבר. כולם עשו זאת, נכון? אז הוא משחק בקביעות ב-16+ Destiny כשהוא לא בבית. אם הוא שיחק ב-GTA הוא לא התוודה על כך בפניי, אבל זה יהיה הבית שבו זה יקרה.
הוא ילד הגיוני, הוא לא רוצה במיוחד להתרחץ בדם משחקים, אבל כשהחבר שלך משחק... קשה שלא לרצות. אז אני רואה את התפקיד שלי בחלקו לספק לו משחקי משחקים גדולים שהופכים את זה לא כזה ביג דיל. מכאן שהארבעה הולכים לשם למטה השבוע.
הלכתי הלוך ושוב על Horizon: Zero Dawn. אני מאוד מאוד רוצה להשאיל לו את העותק שלי, כי זה בהחלט המשחק האהוב עליי השנה, ואני אתפלא אם משהו יתעלה עליו. זה נחת כ-16, למרות שהגעתי בטוח שזה היה צריך להיות 12. השניתנו סיבותהם,
"אלימות במראה מציאותי - אלימות במראה מציאותי כלפי דמויות לא אנושיות - אלימות לא מציאותית כלפי דמויות אנושיות - אלימות הגורמת לפציעה קלה בלבד"
ואלימות היא בהחלט מה שאחותי רוצה להימנע, אם כי מעט חסרת תועלת מול חברים. אבל זה גם סיפור יפהפה, בעל היקף עצום שאני חושב שהוא יאהב (הוא כל כך בעניין של דברים, יודע כמויות מגוחכות על זלדה וכדומה), ויותר מכל, יש לו את התפקיד הנשי הטוב ביותר בכל משחק שיחקתי. זה כשלעצמו נראה חשוב יותר מאיזו אלימות לא מציאותית כלפי דמויות אנושיות. אבל שוב, אני לא זוכר איך היה המוח שלי בגיל 11, וזה של האחיין שלי יקר מדי מכדי להמר עליו.
אני בטוח שרבים יקראו את זה ויגידו, "הו פשה, ווקר! שיחקתי [הכנס משחק מזעזע של שנות ה-90] כשהייתי בן 11 וזה לא גרם לי שום נזק!" גם אני! אבל כשזה הילד של אחותך, הכל מרגיש הרבה יותר עמוס. לא מעט כשיש את האחיינית בת ה-9 שנזרקה.
ובכל זאת, אני חושב שאשיג כמה נקודות טובות של Uncle כשהוא מגלה את Rayman Legends בפעם הראשונה, ואז אני חושב הרבה יותר מהן כשהוא יגלה את המשחק המתרסק של Burnout 3.
