עמוק בתוך המשקעים האינסופיים של האינטרנט העתיק והמאובן, אפשר למצוא סימנים שלרֵאָיוֹןשבו דיברתי עם ACE Team על סרט ההמשך המוזר שלהם, Zeno Clash 2. מייסד החברה קרלוס בורדו סיים את הראיון הזה באומרו: "בחירות אסתטיות נעשו בכוונה כדי לגרום למשחק שלנו לבלוט מהמון הפנטזיה המסורתית משחקים שממשיכים לחקות אחד את השני". אני מרגיש שכנראה הוגן לומר שהבחירות האלה המשיכו להיעשות כמעט עשור מאוחר יותר, כשבורדו כעת מנהל המשחק שלהגליל הנצחי, משחק על גליל ענק.

אבל האם זהבֶּאֱמֶתעל צילינדר ענק? ומה מסתכמות בחירות אזוטריות כאלה במיזם האחרון של אייס צוות אל הלא מוכר? בואו לגלות.

האמת היא שהגליל הנצחי עוסק פחות באנטגוניסט הראשוני והטיטולרי שלו, הגליל הענק שמוחץ עולם זר ססגוני מתחת לאדום האדום שלו, מאשר בגיבוריו, הטרבהום עם החבטות: לא-עם דו-פדאלי. שהם הלב הרגשי והמשחקי של המשחק המקסים הזה, הנגיש להפליא.

במובנים מסוימים הצילינדר הנצחי הואפָּחוֹתמוזר ממה שהנחת היסוד שלו מרמזת. ברמת משחק מישוש בלבד, מרגע לרגע, זה מרגיש פחות יוצא דופן לשחק בה מאשר בהתנגשויות זינו, או אפילואודיסיאה של תהום. הפקדים מובנים באופן מיידי לכל מי שעשה קצת ריצה וקפיצה במשחק מגוף שלישי, והלולאה של איסוף משאבים כדי להמשיך לשחק הפכה לברירת מחדל מוכרת.

בתור טרבהום, תפקידך להישאר בחיים ולבקוע, להחיות או לשחרר טרבהום אחר להצטרף למשפחתך. לאחר ההצטרפות, הם מסתובבים אחריך, וניתן לעבור אליהם כרצונך, מה שמאפשר לך כמה אפשרויות להתמודד עם האתגרים שעומדים בפניך, וכמה אפשרויות לצאת מהמשחק כאשר הילד הראשי שלך נאכל או משתטח . כן, לפעמים חיות החוטם הקטנות מתות, אבל אם אחת שורדת אז אחרים יכולים להיחלץ ממוות באמצעות איזה דבר מזבח מוזר ובטן מלאה באבק קריסטל. באופן רחב יותר, עליך להימנע מרעב למוות, להיאכל או למעוך על ידי כל אחד מהמערכת האקולוגית של יצורים מוזרים שמתפרעים ומסתובבים בדרכם על פני הנופים החייזרים של העולם, ובסופו של דבר, עליךלְהִתְפַּתֵחַ.

"עליך להימנע מלהיות מרעב, להיאכל או למעוך על ידי כל אחד מהמערכת האקולוגית של יצורים מוזרים שמתהפכים על פני הנופים החייזרים, ובסופו של דבר, עליךלְהִתְפַּתֵחַ."

הצילינדר הנצחי נחר היבטים שונים של ז'אנר ההישרדות כדי לגרום להתנשאות הזו לעבוד. לעומת זאת, בניגוד לרוב משחקי ההישרדות, החוויה היא ליניארית יותר, כי כדי לשרוד אתה חייב להמשיך להתקדם כדי להימנע מריסוק, וכך הליניאריות היא מסדרון רחב וארוז במעין: הצילינדר נעצר בצמתים שונים, ו אתה יכול לחקור רצועת אדמה מולה, למלא את הבטן ולעשות מה שאתה יכול כדי להפיק את המרב מהמשאבים העומדים לרשותך.

קיבה, כן. אכילה, או לפחות העברת דברים למעלה כדי לאחסן אותם ואז לשאוב ישירות לתוך... חור נוסף, היא לולאת הרקע שמניעה את המשחק. לחלק מהדברים שאתה אוכל יש השפעה מיידית אפילו יותר על הטרבום שלך מאשר החזרת רמות האנרגיה מכיוון שהם גורמים לשינויים. כן, זו לא אבולוציה במובן הרבייה (תודה לאל) אלא כזו שבה אתה משנה את היצורים שלך בהתאם לצרכיך המעמיקים באמצעות קוביות אכילה, גבישים, זרעים ופטריות מוזרות. חלק מהמוטציות הללו הן השפעות פסיביות, המאפשרות לך לעבור הלאה, מהר יותר, להגביר את הסיבולת שלך, או לכסות אותך בפרווה כדי לשרוד בטמפרטורות נמוכות, ודברים כאלה. עם זאת, באופן דרמטי יותר, ישנם גם חלקים קבועים רבים במהלך המשחק שדורשים ממך להתפתח כדי להביס אותם: דברים כמו מתג שדורש ממך להפוך לקובייה כדי להפעיל אותו, או פאזל שדורש ממך רגליים פראייריות. להגיע למטרה, או למכשול שעליך לנפח כמו בלון כדי לצוף מעל הגוף המת העצום של איזה צלופח חלל אינסופי השוכן ומתפורר ים לפניך. חלק מהיצירות הללו נבונות ומהנות, אחרות מתסכלות.

יש כאן די הרבה, עם מגוון רחב של מוטציות למטרות שונות. הייתה מידה שבה הרגשתי בסכנת בלבול, אבל המערכת התגלגלה בזהירות לאורך זמן והופתעתי עד כמה לעתים נדירות נקלעתי למצבים שבהם מתתי בצורה לא הוגנת כי לא נבחרו לי את המוטציות הנכונות. למרות זאת נמשכתי הלוך ושוב בין ההרגשה שמערכת ההסתגלות הזו היא מערך מרתיע של יכולות מיוחדות ואולי יותר מדי לחשוב עליה, לבין התחושה של קצת מתוסכל מכך שאין מספיק הזדמנות לנצל אותה. רק מדי פעם הרגשתי שבאמת מספקים לי את ההזדמנות לחקור את זה ולנצל את מה שלמדתי.

הגליל הנצחי נמשך, כך נראה לי, לכמה כיוונים בו-זמנית: בין הנחת היסוד המרכזית המבריקה שלו של הגליל עצמו (כלומר, תראו אותו!), הדרישות ליצירת משחק מרתק עם דמות מרכזית חביבה, והצורך ליצור משחק שהציג את כישרונות היצירתיות ועיצוב המשחק יוצאי הדופן של Ace Team. אלה מתחים שגורמים, ובכן,מתח מסויםבתוך חווית המשחק. היו רגעים מזדמנים של לא לדעת מה לעשות, והרגשה כללית שחלקים מהמשחק הם "בדלים" שקיימים ובכל זאת לא נחקרים למלוא הפוטנציאל שלהם. עם זאת, זה משחק עשיר, ואחד שהופתעתי ממנו בתורות.

הצלה גדולה, וגורם תורם לתחושת הסיפוק שלי, היא שהמשחק מסופר יפה ומופיע על סיפור מוזר ומקסים (תורם משמעותי לו, ג'ונאס קיראצס, הפיק עבודה שאולי פגשת בעבר ב"הים" ידרוש הכל ועקרון טאלוס). הסיפור הזה מקיף את כל המשחק. בתוכו יש רגעים של הפתעה אמיתית, אלמנטים עוצמתיים של מסתורין וסצינות אימה. לסיפור יש תחושת פליאה דמוית ילד, ונוחות בה, כמו סיפור מוכר לפני השינה. ובכל זאת הוא גם מצויד בסוג של סיוט אמבולטורי שנותן לאייס צוות את הכוח האסתטי העצום שלהם. היו זמנים שבהם הרגשתי לא בנוח באופן מובהק, ואפילו מבועת למשפחתי המשכשכת.

למרות זאת, הגליל הנצחי אף פעם לא מרגיש כמו שהואאוֹדוֹתהסיפור שלו, אם זה הגיוני. אפילו שהסיפור מקיף אותו ועוטף הכל בסוג של זוהר סיפורי ידידותי שחסר כל כך ממשחקים אחרים, זה מה שרואים במצלמה, העולם הרב-גוני הזה שמשטחים אותו, זה הכוכב. זה הכוח האסתטי העצום של Ace Team, שבסופו של דבר אני מרגיש שהגליל הנצחי הוא כלי עבורו. וזו הסיבה המכרעת שבגללה אתה צריך לקנות ולשחק ב-The Eternal Cylinder.

הנופים הנידונים של "הגליל הנצחי" עמוסים ברעיונות נפלאים וביצירות תפאורה מוזרות: דברים חשמליים של דרקון תולעת מוות תלויים מהשמים; חצאי צינורות בתנועה מתמדת שבהם יצורים מוזרים נמחצים מתגלים בעודנו בורחים מהפנסים הקדמיים המתחלפים של מכונית המונעת בזרועות אנושיות; ענק מפלצתי עם מה שנראה כמו רכבת מפוצצת לראש (שזה בעצם פורטל לאיזה מימד סיפור-מכשיר מוזר) עוקב אחר הנוף; ומנג'ר קליידוסקופי של יצורים משמיעים חצוצרה, מפליצים, מקיאים, שנעים בין אהובים למחרידים, מתעסקים, מאיימים במוות והפתעות אחרות כרקע קבוע למסע המסע הנואש שלך. רגעים שבהם אתה מבין כיצד ניתן לתמרן את היכולות של מפלצת לטובתך הם דבר מקסים. הגילויים הקטנים ורגעי המסתורין מעוררים ומענגים. הסימן המסחרי של אייס צוות מימי הביניים-ציור-של-גיהנום-בניין העולם נמצא כאן במלוא העוצמה, אבל הפעם הוא גםמקסימה לחלוטין.

להגיד שזה רכב אסתטי זה לא אומר שהמשחק הוא לא חוויה חיונית בפני עצמה, כי הוא הולך לשבת די בקלות בסוגר של המשחקים המעניינים ביותר לשנים זו ולשנים רבות אחרות, אבל האם אני מאמין ישנם עוד כמה משחקים במערכת האקולוגית המיידית שלנו, אשר יזכו ליותר תשומת לב מ-The Eternal Cylinder על ידי כך שהם פשוט היפרים בצורה ברורה יותר. הגליל הנצחי הוא גם מענג וגם לא קצבי בצורה שנראית ממש מחוץ לרוח הזמן - עמית לפיתוח משחקים עם נטייה צינית מדי פעם אמרה לי ש"זה נראה ונשמע כמונֶבֶג", שזה לא מדויק, אולי לא מחמיא, בהחלט לא מועיל אבל... גם לא לגמרי לא הוגן.

אז אולי מה זה הגליל הנצחיבֶּאֱמֶתעל איך רוח היצירתיות בורחת לפני כל אותם כוחות שמבקשים לשטח ולהומוגג אותה, איך היא תלבש כל צורה לעשות זאת, ואיך אייס צוות היא אחת המשפחות המוזרות שנמלטות עם האור הזה אל הלא נודע מונחת לפנינו. העובדה ש-Ace Team הצליחה להמשיך לעשות את המשחקים המוזרים האלה היא, לבד, הזדמנות להיות מלאי תקווה, מוטיבציה לכולנו להתפתח, ובהחלט סיבה טובה לקנות את The Eternal Cylinder. מה שאתה צריך אם מה שאמרתי על המשחק הזה מושך אותך אפילו מרחוק.