אני מניח שאני לא מרגיש בנוח לגמרי לומר שמשחק על רק ירי החזיר לי חלק מהאמונה הפגועה שלי ב-VR, אבל מה לעזאזל: יא-האו! בדמיוני החביבים שלי, VR עמד לקחת אותי למקומות חדשים לגמרי, לא לתקוע אותי בסמטאות זרועות הדם של הנורמה של משחקי וידאו מודרניים. עם זאת, אין להימנע מכך:Serious Sam VR: The Last Hope[אתר רשמי] מרגיש כל כך טוב. זהו Time Crisis סטרואידי ולא חוזר בתשובה, נמנע גם מגימיק וגם ממורכבות לטובת אקדחי אצבעות וצחוק.

אני די בטוח שזה הזמן הארוך ביותר ששיחקתי בו כל משחק VR, מכיוון שלא הייתה לו השפעה שלילית על הקרביים או הגולגולת שלי, וזה אחד המקרים הבודדים שבהם אני רוצה לחזור אחורה - כל זה, וזה עדיין רק ב-Early Access. במבט לאחור, סדרת היריות ארוכת השנים של Croteam שפורקה אך לא משוחזרת היא די אידיאלית עבור טכנולוגיה כמו VR: היא כל כך לא מתעניינת בהרבה ממה שמרכיב משחק וידאו מודרני. סיפורים וחידות ובחירות ופרשנות חברתית-פוליטית ועולמות פתוחים: לא תודה, אנחנו סמיש.

צפו ביוטיוב

סם רציניVR הוא רובי אצבע, טהור ופשוט. אתה תופס את בקרי ה-Vive שלך ​​(עדיין אין תמיכה ב-Oculus), אתה בוחר נשק, אתה מרסס כדורים עד שגל אחר גל של מפלצות ורובוטים מעופפים ומוקשים מתגלגלים אוטונומיים קוצניים מושמדים כולם. אז אתה עושה את זה שוב, כי סם אתה.

אני אפילו לא בטוח ש-VR ממלא תפקיד משמעותי לחלוטין מדוע זה עובד כל כך טוב. טלוויזיה או מקרן עצומים כנראה יעשו את העבודה, מכיוון שבגדול אתה תמיד יורה רק בחצי עיגול לפניך. המעקב הוא זה שגורם לו לשיר, במיוחד בבקרי Vive. תראה ותירה, תראה ותירה: טבעי לחלוטין.

ניסיתי משחקי יריות VR אחרים שניסו להיותמְעוּרָב, היו מראות או טעינות מחדש או אפילו הכנסת חבילות תחמושת ידנית הקשורות ללחצנים שונים בבקר, ולמען האמת זה היה סתם פאן. התחשק לנסות להתגלח תוך כדי כפפות.

זה, לעומת זאת, יש אפס שאיפה להיות יותר מאשר הצבע וקליעה. אמנם זה אומר שזה לא בדיוק מנסה לדמות מציאות וירטואלית, אבל זה עושה את זה אלגנטי: מדובר בגבורה של ארני, שמצביע פחות או יותר לכיוון של אויב ומתוגמל עם מותם המדויק כתוצאה מכך.

זה מתחיל עם הזרימה המעוקבת של משחק רובה ארקייד, ושם חשבתי "כן, אני מניח שזה בסדר." ואז, כמו שכל משחק סם רציני עובר נקודה מסוימת, הוא הופך לסאם רציני. המונים! ענקים! המוני ענקים! צקשוקים, מוות בטירוף לא קשור, חריקת שיניים, ידיים כואבות, לב מתנשא.

זה רק יורה גלים. בטח, אתה יכול להסתובב קצת אם יש לך שטח הרצפה, אבל למען האמת, טבעו של הדבר הזה הוא פשוט להשריש את הרגליים לקרקע ולהמשיך לרסס עד שהכל מת, אל תדאגי להתחמקות כמו התחמקות. אם זה היה משחק מסורתי, זה היה צוחק מחוץ לעיר. זה עובד כי אתה יכול להיות רובים. שני אקדחים, תמיד: רגע ה-SSVR המגדיר הוא ירי של שני רובים בבת אחת בכיוונים מנוגדים, בקושי להציץ בשניהם.

דרושה איזושהי אסטרטגיה אם תגביר את הקושי: תרסיס הכוח הגס של המיני-גון טוב להמוני יצורים קטנים יותר, אבל תזדקק ליותר דיוק עם אקדח או רובה ציד כדי לכוון לגדולים יותר ולא יציבים. יש גם מסור חשמלי בתערובת, למרות שאין לי את דעתו של המתופף שנדרש לחתוך באויבים תקריבים ביד אחת, בעוד ספסל מתפתל מרוחקים ביד השנייה.גיטרה הירו, אבל השיר היחיד הוא AAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAAA.

זוהי גישה מוקדמת כמו שאמרתי, ומובטחות למאוחר יותר רמות נוספות (אתה מקבל שמונה עד כה, שנמשכות כמה שעות בסך הכל, אבל אתה תחזור), עוד כלי נשק ושדרוגים ועוד כל מיני רמות שמהווה את מה שאנחנו מכנים עכשיו 'מִשְׂחָק'. בצד רמות, זה לא צריך שום דבר מזה, אבל אני לא אגיד לא, אני מניח.

זה משהו שאני הולך לחזור אליו, וזה דבר נדיר יחסית בעולם ה-VR. אני אחזור לא בגלל שיש עוד מה לגלות או שזו איזו חוויה טרנספורמטיבית שמגדירה מחדש את האופן שבו אנחנו מתקשרים עם טכנולוגיה, אלא בגלל שלקחת אצבעות למוות במטען של מפלצות זה זמן טוב לעזאזל.

Serious Sam VR זמין כעת עבור Windows ו-Vive,דרך Steam.