"עשית קריירה מלשחק שטויות", אומרת לי חברתי, כשהיא בוהה בי כשאני משחקת בפלטפורמת 2D MS-DOS שרואה גבר עירום עם זין זקוף למחצה קופץ מסביב, אוסף בירה ומשתין על דלתות כדי לפתוח אותן. . "יכול להיות שזה נכון," אני אומר, מרעה את קצה הידית של האיש בצד של פלטפורמה צפה שמזכירה באופן מוזר את רמות סוניק הקיפוד. אני משאיר את האיש העירום לרגע, וג'ון תומאס שלו מטפטף. זו המטאפורה הנצחית למשחקי וידאו, אני חושב, כשהיא מסתכלת על הדמות שלי יורה בשתן על דברים ומנסה לאתר אישה עד עצם, תוך שימוש בדבר שהוא פשוט יותר בצבע בשר מהרגיל. זה הזמן לחזור לבית הספר הישן של MS-DOS, חברים! בוא לבקרמפגשים רומנטיים בכיפהאיתי דרךדן דולמהושועלות סקס בחלל. אני מבטיח שאחד מהם יהיה טוב.
התחלתי את המסע שלי דרך המשחקים הישנים המבוססים על מין עם קצת אופטימיות, מכיוון שעידן MS-DOS היה עידן שבו יכולתי לגרום להכל לעבוד עם חילופין סאונדבלסטר קטן. אבל אתה שוכח שעכשיו לגרום למחשב שלך להפעיל משחק משנת 1988 זה כמו לנסות לגרום לפעוטה לבקש מסבא שלה להוריד אפליקציה באייפד; זה כנראה לא הולך לקרות. ואתה כנראה הולך להרוס כמה דברים בתהליך. כנראה יש דברים שאתה באמת אוהב.
ראשון היה Sex Vixens In Space, משחק הרפתקאות משנת 1988 עם אלמנטים מנתחים שהמשאב האינטרנט המצוין Moby Games מתאר כך:
"הגיבור-חוב-הבו של העתיד בראד סטליון מופקד על ידי הממשלה הפדרציה לאתר ולנטרל את "השבט" - להקה של שודדי חלל אמזון המפיצים אימה בין-כוכבית עם רובי ה-Sex-Ray המוסלמים שלהם. בסיועו של סנדי, מחשב על הספינה, על השחקן להדריך את בראד דרך שתי סביבות פלנטריות, תחנת חלל וכלי שיט יעיל משלו - הדחף הגדול. לגבי הנשים השונות בהן יפגוש במסעותיו? ננסח זאת כך: כשיש לך רק כלי אחד לרשותך, כל בעיה שאתה נתקל בו נראית כמו ארגז כלים.
למרבה הצער, מה שהזמן שכח הוא איך לקבל קלט עכבר לעבוד עם ספינת החלל בצורת הפין והכדורים שלך, משהו שביליתי עליו שעות אבל לא הצלחתי להגיע לעבודה. זה אומר שלא יכולתי להטיס את ספינת החלל שלי בצורת דונג. פרצוף עצוב. עם זאת יכולתי להשתמש בפקודות טקסט כדי לגרום לבראד לשוטט קצת. מתתי על הספינה שלי בשתי דרכים מעניינות. נכנסתי לתא המטען וניסיתי לפתוח את המיכלים של 'אורגזיום'. פתחתי אותם, בלעתי אותם ומתתי. לאחר מכן טענתי מחדש וניסיתי לצאת ממנעול האוויר. טוֹב. אני מתתי.
החללית שלי נראתה עצובה.
אוּלָם! הכל לא אבוד.
עברתי ל-Dan Dolme מ-1994, שחקן הפלטפורמה הנ"ל של הגבר העירום עם הבחור עם בעיית הבגדים והזקפה. זה די ישר קדימה: אתה אוסף בירה ומשתין על דברים כדי להגיע לפרס שלך, גיבנת קצרה עם אישה מוכנה. קצת ריחמתי עליו: יכול להיות שהוא קר, וגם הזין שלו נראה קצת פגיע. אני לא ממש מכיר איך פועלת תפקוד הפיפי הפנימי עם זין, אבל חברים שונים אומרים לי שלמעשה די קשה לעשות פיפי עם זקפה, מה שמרמז שדן עשוי להפסיק להשתין עם הזקפה שלו אלא אם הגוף שלו יתערבב. והוא מתחיל להשתין בטעות ברגעים לא מתאימים.
דן דולמה היה בסדר. שום דבר מיוחד. למעשה זה היה די משעמם, אם אתה מוריד מהעובדה שהוא נוקף פלטפורמות בטעות.
אבל ללא ספק משחק המין האהוב עליי מהאסכולה הישנה הוא ה- Romantic Encounters At The Dome למבוגרים ללא בושה מ-1988, משחק ניתוח טקסט ארוטי מתוחכם למדי, שיש בו הרבה רגעים של עליזות, בין אם מכוונים או לא מכוונים. (כנראה שלא בכוונה.)
אתה יכול לבחור להיות זכר, נקבה, 'אחר' או אורח. אחר אינו הזדמנות לתפקיד ניטרלי מגדר אלא הזמנה לקבל פרופיל, בהינתן מספר שאלות בוחן לגבי האישיות וההעדפות הרומנטיות שלך לפני שיסולק החוצה עם הודעת 'נתקשר אליך' (זה ביקש ממני לתאר את עצמי באחת מילה, הקלדתי 'חם' והיא הבזיקה את המילה 'מקורי' שעליה צחקתי בקול רם). 'אורח' הוא דרך די אלגנטית לקבל היכרות קטנה עם השאיפות הנעלות למדי של מפגשים רומנטיים, שהיא לעזור לך 'למתוח את הגבולות במערכות היחסים שלך עם המין השני' על ידי כך שתאפשר לך לשחק תפקידים בפנטזיה של ה-DOME . "לנסות אהבה" במגוון מצבים, כתוב.
אבל על הסקס. בחרתי לשחק תפקידים בתור עצמי, מכיוון שכולנו יודעים שאני כאן רק כדי לקבל את הג'ולי ואז לעזוב. אתה יכול להקליד את שמך, שישוכפל בצורה מדאיגה באותיות גדולות, כאילו כולם בחדר צועקים את השם שלך (וזה לפעמים מתאים).
על פי ההקדמה, החוויה שלך תיקבע על ידי 'גורמים אקראיים של TIME, FATE, הקלט והמזג שלך'. היבט ה'זמן' מעניין - בחלק מהמסכים טקסט יהבהב באקראי דרך קטעי דיאלוג שונים מהקהל סביבך, וכאשר תלחץ על אנטר קובע את מצב הרוח או הרגשות של הדמות שלך כלפי המצב.
יש כמה מחזרים שונים לבחירה בתור 'נקבה', שלושה מסתעפים בצורה משמעותית (וזה רק קווי העלילה שלהם). הראשון שנתקלתי בו היה דירת הפנטהאוז 'ג'פרי' שרואה אותי בבר עם אישה אחרת וניתנת לי ההזדמנות לפלרטט איתו. אני מקליד משהו עדין כמו 'אפשר לקנות לך משקה?' ונראה שהוא מגיב במבט מתמשך בזמן שהאישה כמובן רוצה לתת לי אגרוף בציצים. המשחק שואל אותך מה אתה רוצה לעשות. ברור שאני כמו 'עקוב אחרי הפנטהאוז'.
אני עולה לשם והוא מנשק את האישה הזו לשלום. 'ג'פרי' (אלוהים איזה שם מוזר לבחור בשביל זה) רואה אותי ומזמין אותי פנימה ואני די מקליד 'לעשות אהבה לעשות אהבה לעשות אהבה' הרבה במנתח (אני מאוד חסר סבלנות) (וגם ב המשחק) ובסופו של דבר אנחנו עושים את זה בפסקאות ענק של טקסט. הטקסט די מפורט לגבי מה הגבר רוצה ממך כשחקן תפקיד 'אישה' וממוקד מאוד בצרכים הרגשיים של הגבר, וזה קצת מוזר למשחק שלכאורה עוסק בזיון פנטזיה. זה אפילו מתחיל להיות שג'פרי נזקק, כמעט, עד שאחרי שהגיע לשיאו בפעם הראשונה (בעיקר, I DO NOT GET MINE) הוא ממשיך להתלונן על הגברת הזו שהוא יוצא איתו, ואיך לא אכפת לה ממנו ואיך מיטה הם לא תואמים ואיך הוא מכבה וכו' וכו'.
בכל מקרה בפעם השנייה שאנחנו עושים את הטנגו האופקי הוא שם לב ל'נקודות העונג' שלי ומה לא, למרות שאני עדיין מרגיש שמשהו כאן לא בסדר. ופתאום אני מבין שזה שכל המפגש לא נכתב מנקודת המבט של דמות השחקן, למרות שזה גוף ראשון. זו סצנת מין שנכתבת כמעט בגוף שני - כמו שה-NPC כותב אותה. איש ה-NPC כותב את סצנת הסקס שלי! אין התמקדות באיברי הגוף של הגבר בכלל - בתור דמות שחקנית אישה אני לא יכולה 'לראות' אותו בכלל - חלק גברי בגוף אפילו לא מוזכר בבלגן ההטרוסקסואלי הלוהט הזה. זו באמת פנטזיה של גבר על מה שאישה רוצה מגבר - והמוח שלי עושה את ההפכים האחוריים המוזרים האלה. זו כנראה אחת מסצנות הסקס הכי מעניינות ששיחקתי בהן, מלבד Coming Out On Top כמובן. זה כמו להיות בראש של גבר כשהוא מנסה לזיין אותך, באופן כמעט סייבר-פאנק. זה מעט נוירוטי, מעט מלנכולי. זה פשוט כל כך מוזר.
בכל מקרה חברתו אריס חוזרת ומגלה אותנו, כי כמובן היא כן. יש לנו את השיחה המצחיקה הזו כשאני מנסה לחוש את דרכי בעקשנות במה שהמנתח רוצה ממני:
אני חוזר לקבלה ומנסה להרים גבר אחר. גבר שמוכן לציצי (אולי) המצוינים שלי. במקום זאת אני מגיע לקומה של הכיפה שם עושים מבחני אישיות, בודקים את הידע המיני שלי ואת 'סוג האישיות' שלי. אישה עם לוח שואלת אותי מספר שאלות שיש להן יותר ויותר תשובות ברירות שונות.
'דינקי-דונג'???
האם מצמוץ מהיר זה דבר, כי אני חושב שלא שמתי לב לזה בעבר? תשובות בגלויה על מצמוץ מהיר לפני אורגזמה קרובה.
ניחוח קל של מה? ספגטי בולונז? רעל מאת כריסטיאן דיור? יֵאוּשׁ? יש לי מזל אם זה "עור ספה עם רמז של יין לבן טסקו וכל בושם של טוקיו מילק שמישהו השאיר בתיק הכביסה שלי".
נמאס לי ממבחן האישיות (אני כל הזמן מגיע לגיל 30, אם כי אני לא ממש יודע מה זה אומר) ואני מוצא בחור בלונדיני, לארי (למה השמות כל כך לא סקסיים) שהיה מוכן להתעסק איתי, אבל אז ניסיתי את זה מוקדם מדי בערב (גיליתי מאוחר יותר) והוא 'לא היה מוכן לקשר אינטימי' וביקש ממני לעזוב. אני לא אומר שזה משקף את חיי בצורה מושלמת, אבל זה גרם לי לבכות ולהתקשר לחמש חברות שמקללות את חוסר היכולת שלי לקרוא גברים, ולפחות אדם אחד אמר לי 'תראה רק תמצא מישהו שאוהב אותך בשבילך'.
קשה להבין אם המנתח באמת 'אינטיליגנטי' כמו שהמשחק מנסה להבין, אבל הוא כתוב בצורה כל כך מוכשרת שלפעמים זה לא כל כך משנה אם הוא מבין את שמות העצם שבהם אתה משתמש במשפטים שלך למחזרים אתה נתקל. אתה יכול להקליד דברים כמו 'שלום, האם תרצה לרקוד?' ו'לאט לאט, אני מזיז את ידי ומלטף את ירכה' וזה יבין בהקשרים מסוימים, אבל בהקשרים אחרים לא ותזרק מהבניין בגלל חוסר הסבלנות שלך. אני מאוד אוהב כמה מהר או איטי הטקסט מופיע בהתאם ל'מצב הרוח' של הסצנה, ושהשימוש במקום שבו מופיע טקסט על המסך ומתי קדם לעיצוב המאוד מכוון שאתה מקבל במשחקי הטקסט של Porpentine's Twine (Porpentine הוא שלנוחי חינם שחק קשהבעל טור כמובן).
רוב ה'רומנים' או המפגשים הקצרים הם למעשה קצת מרירים-מתוקים, ו'הצלחה' רומנטית היא יותר מסתם חומדת בשר, שהיא למעשה מסובכת בצורה נעימה יותר ממה שרוב ה'סקסים' הסטנדרטיים של הביצה מעזים להציע.
למרות הטון הפומפוזי המוזר, הכתיבה ב-Romantic Encounters היא די מעופפת וסליזית, יש בה אווירה מוזרה ואבסורדית של סווינגרים משנות ה-80, כאילו אתה בטרקלין של דיוויד לינץ' ודיוויד דוכובני שם מנסה להסתדר עם פארה פאוסט. וג'יימס ספיידר. יש לו הרגשה מוזרה של ממש להתאמץ יותר מדי - זה ממשיך להפיל את מה שאני מניח שהיו מותגי דלוקס בשנות ה-80, כמו שיבאס ריגל - אוווו, בוא תעשה 'שיבס ריגל על הסלעים, עם טוויסט', זה מה ה-REAL MAN הזה שותה - וכשאתה מתבקש לבחור מה תרצה לשתות בבר של Dome's מוצג לך מיד רק האפשרויות של שתיית דברים כמו 'Folle Blanche' ו'Semillion (יבש)'. אבל אני די מברך על הניסיון הזה להיות 'קלאסי', ולו רק בגלל שלפחות הוא מכיר בכך שאנחנו עשויים להיות מבוגרים, ויש כל כך מעט משחקים שטורחים להתייחס ישירות לדברים שרק מבוגרים יתחמקו בהם.
בסך הכל, אני באמת מאוהב ב-Romantic Encounters At The Dome, בעיקר בגלל שזהו פיסת פוליטיקה מינית של LA משנות ה-80 שנשמרה בצורה מושלמת בצורת משחק טקסט. היא מתהדרת במותגים ובפנים יוקרתיים, והכל על הסלעים וסיפקה את כולם בצורה פסיכוסקית אמריקאית, ולמרות שהפוליטיקה המגדרית גרועה בהחלט - התפקידים מרגישים נוקשים, מביכים, מגבילים בצורה מוזרה עם כריות כתפיים, ויש תופעה צורמת. סקסיזם בגלל... החזה של כל העניין. עם זאת, למשחק יש גישה בלתי אנושית להחריד כלפי חיי עובדי מין, והוא אכן מתמודד עם כמה מהפרנויה של האיידס שהסתובבה בשנות ה-80. ובכל זאת אתה יכול לראות שהכותבים ניסו להיות חיוביים למין, פרוגרסיביים, אפילו בריאים לגבי מין בעידן שבו הדיונים האלה עדיין לא התגבשו לגמרי במשחקים.
למאמן יחסים טוב יותר, התייעצוד"ר Nerdlove, ולגבי נקודת המבט הגברית של מפגשים רומנטיים, עיין בפרק הנפלא של ריצ'רד קובטקשקוש של זה.
ישנה גם ספריית תוכנה חדשה ונפלאה של MS-DOS Games, שאצר ג'ייסון סקוט, המארחת את המשחקים האלה כדי לשחק בחלון דפדפן, ואני לא יכול להגיד לך עד כמה זה מהנה לחקור.אתה יכול להתחיל את המסע שלך כאן. כל המשחקים אינם בזכויות יוצרים או תוכנות יתומות. מטייל נראה טוב!
עמודות S.EXE קודמות הןכָּאן.
