כן, חישבתי לא נכון את הימים, אז היום זה בעצם יום 14, אבל רק מטאור אחד פגע בכדור הארץ? אני חושב? בכנות, אני כבר לא בטוח. אתמול הלכתי לקחת פסטה מהחנות בדרכי הביתה והן אזלו מה שגרם לי להיות מאוד עצוב. אחר כך הייתי פסיבי-אגרסיבי כמו שצריך אבל גם די אגרסיבי בעצם כלפי בן ביתי, כי הוא הכין צ'ילי בשעת לילה מאוחרת וקיבל מלא אורז מהכיור ועזב אותו. כנראה שמטלות הבית הן לעתים קרובות קש אחרון עבורי.
אמרתי סליחה והשלמנו, אז אני מניח שאני בסדר היום. לגור בשיתוף בית זה מוזר כשאתה לא סטודנט בן 20. כאילו, לא רק אחד, אלא עוד שלושה אנשים! למרטי ברנהאם לכשפת הירח יש לפחות שליטה מלאה בסביבה שלה, למרות שהסביבה הזו מוגבלת מאוד. המעבורת שלה מסודרת ומסודרת אבל כל כך טוב בשבילה. כשאני למטה אני נוטה לתת לחדר שלי להיכנס למצב ואז לנקות הכל בבת אחת.
היום מרטי ברנהאם הרהר באמה, שוב. (המשפט הטקסי שלה היה "לאהוב בלי להיות נאהבת בחזרה עדיין מרגיש כמו אהבה." לעזאזל, מרטי. אני שברירי מדי רגשית מכדי להרהר בזה כרגע.).
נראה שאמא של מרטי הייתה קצת קשה. לרבים מאיתנו יש מערכות יחסים מוזרות עם האמהות שלנו, מרטי, אל תדאג. "אנשים יפנו לך עורף בהזדמנות הראשונה שהם מקבלים" זה דבר די הארדקור ללמד את הבת שלך, מאמי ברנהאם. אני לא חושב שזה נכון, אבל בשלב הספציפי הזה בחייה יש למרטי הרבה סיבות לחשוב שזה נכון.
כרגע ההטרונום הוא לחלק את יחסי הורים חברתיים לפי קווים מגדריים, כלומר האמהות עושות את רוב הטיפול בילדים (למרות שזה לא המצב אצל כולם, כמובן), אבל כשזה מגיע לדעת את מקומך בעולם, הבנים מקבלים נלקחו לדוג על ידי אבא שלהם והבנות מלמדות איך להכין עוגות על ידי אמא שלהן. דבר כזה. זה משתנה עכשיו, כשכולם בדור הנוכחי התחילו להביא ילדים עם קצת יותר "איכס, למי אכפת, אין דבר כזה עקרת בית, כי בכלכלה הזו אמא ואבא צריכים עבודה, פשוט מקבלים כל צעצוע צבעוני אתה רוצה, idk" גישה.
ההורים שלי נפרדו כשהייתי בערך בן 11. כשהם היו ביחד, מלבד התווכחו הרבה, אני זוכר שהוא הורה בעל כוונות טובות, שהיה גם רגוע מאוד לגבי דברים מסוימים וגם חרד מאוד לגבי אחרים, למשל פעם אחת שרפתי את היד שלי על מגהץ חם והיה יחסית בסדר עד אבא שלי שם לב והתחיל לצרוח לאמא, ואז חשבתי שמשהו נורא בטח קרה לי והתחלתי לבכות.
בערך באותו זמן שהוא עזב אותימַחֲשָׁבָהיכול להיות שהתחלתי את המחזור שלי בפעם הראשונה וסיפרתי לאמא שלי כשהיינו בגנים של בית אמון לאומי. היא קצת התחרפנה, מה שגרם לי להתחרפן מהרעיון לקבל מחזור, אבל בכל זאת התברר שזו אזעקת שווא.
בכל מקרה אני מהמר על הדולרים התחתונים שלי שאני לא הולך לשמוע את מרטי מזכיר את אבא שלה בשום שלב.
הציור הטקסי של היום הוא נקניקייה, דימוי פאלי לא הולם.