מַהעשהאני חושב עלRisen 3 - Titan Lords, משחק תפקידים עם נושא פיראטים בפנטזיה נמוכה של Piranha Bytes? אני כתבתיתשעה יומניםעל זה, בעיקר התמקדות באבסורד, ואני הואשמתי על כל מיני בלעג בלתי סביר והקדשתי יותר מדי תשומת לב למשהו שלא מצדיק זאת. שניהם כנראה היו נכונים, אבל הטענה שלי לשניהם היא שעשיתי את זה כי נהניתי. רק שלפעמים צחקתי עם המשחק, ולפעמים צחקתי ממנו.

רק לסיכום, למקרה שאי אפשר להתעסק ביומנים, Risen 3 מככב גיבור חסר שם עם רקע פיראטי, שבסופו של דבר גונב את נשמתו ויוצא לסדרה של הרפתקאות פנטזיה לא פיראטיות במיוחד כדי להחזיר אותה. לפטור יבשת אי ממגוון רעות גדולות. יש מפלצות להילחם בהן, יש משימות להשלים, ויש מבנה עולם פתוח למחצה המאפשר פגיעה במטרות העיקריות בסדר לפי בחירתך, כמו גם להירשם עם סיעה לבחירתך. יש קסם - כולל וודו - אבל לרוב מדובר בפגיעה ו/או ירי בדברים.

יש גם נטייה חזקה לאי-מוסריות, הן קבועות - בכך שכמעט כולם הם דפוק מוחלט כמעט לכל השאר - והן אופציונלית, בכך שאתה חופשי לשדוד או אפילו לרצוח NPCs רבים כל עוד לא אכפת לך משימות מסוימות שעלולות להיות ננעל כתוצאה מכך.

האם אהבתי את Risen 3? כן ולא. הודות לשילוב של חופש, שובבות וערכי הפקה משתנים בטירוף, זהו משחק שלא יכול שלא ליצור ויגנטים מוזרים. לפעמים זה אומר - למשל, כשאני נתקל בשני גושים המשוכנעים לחלוטין שהם עוברים מניפולציות על ידי ברווזים מרושעים - ולפעמים זה פשוט עלוב, כמו באפיון שנאהשל פאטי NPC הראשי אומיקום ארנק לא מחושב. (למרות שלכל מה שאני יודע, זה היה לגמרי מכוון).

ואז יש את הסינגולארעצמות, דמות מלווה שהקצב המוזר והלעיסת הנוף שלה מתמשכת מדי ומשעשעת מכדי להיות תאונה. אני באמת, באמת, אוהב את בונז.

לפעמים נראה כי Risen 3 מבין שהדרך הטובה ביותר שלו לצאת מגטו דל תקציב הוא להיות מגוחך במודע. הוא יודע שהוא אפילו לא יכול להתחיל להתחרות עם Witcher או אעידן הדרקוןאו Elder Scrolls במונחים של ערכי ייצור וקנה מידה, ולסירוגין, הוא שואף להיות אופטימי מספיק כדי לפצות על כך.

למרבה הצער, הרגעים של מוזרות מענגת, או שאפתנות נמוכה, כמו הפיכה לגנב סימן או תוכי קצר טווח, מקוזזים בטון שלרוב פשוט לא נעים. זהו משחק שהדיאלוג שלו משתמש בקללות ובתוקפנות פסיבית כקב, כקיצור דרך לא משכנע ולא מושך להחדרת אישיות לדמויות.

למעטים יקרי הערך ממאות ה-NPC של Risen 3 יש אישיות שניתן להגדיר מעבר למגעיל השגרתי הזה, ומצאתי את עצמי מדלג על הרבה מאוד שיחות לא משעמום, אלא ממין רוגז עלוב. הגרוע מכולם היה הדמות שלי, שהיה נובח בצורה מהימנה אי-נעימויות לא מתגרות ומפורקות במבטא הנחל המוגזם שלו, ששימש רק כדי להשאיר אותי בתחושת דיסוננס בינו לביני.

אני מעריך שאולי ישנה כוונה מחברת כלשהי במשחק, ניסיון מכוון לשמור על דברים נמוכים ומחוספסים, אבל כאשר שחקן לא יכול אפילו להזדהות עם הדמות שלו כי אין לו מושג איזו מהשיחות המוצעות תוביל מעליב באקראי את הצד השני, הייתי טוען שהכוונה הלכה רחוק מדי.

גרוע מכל זה הוא וריד מרוכז במיוחד של שוביניזם עמוק שעובר על כל המשחק. הדמויות הנשיות המעטות ב-Risen 3 משתמשות באופן גלוי במין למען רווח אישי ו/או כלכלי או שהן קורבנות חסרות אונים, ללא אישיות מעבר לכך, עם מעט מאוד יוצאי דופן. אחת מהן היא עקרת בית שלעולם לא עוזבת את המטבח, והשנייה היא אחותה של הדמות הראשית, שנראית כאילו יצאה מפורנו מזויף של שודדי הקאריביים.

יתר על כן, הדמויות הגבריות מפגינות בוז עקבי כלפי הנשים הסובבות אותן, ולמרבה הצער זה כולל גם את דמות השחקן. שיחות רבות כללו דיונים פתוחים וגסים כיצד אישה הייתה שם אך ורק לטובתם המינית של הגברים, או כדי להצהיר הצהרות גדולות על האופן שבו כל הנשים משתמשות במין כדי לרמות גברים או להשיג כסף. בשלב מסוים, דמות השחקן אפילו צועקת "נָשִׁים"בהסכמה לעגנית עם ההכללות הגורפות של NPC. כן גבר, נשים. כולן. בכל זאת. זונות מרושעות חמדניות, כל אחת מהן, אה? LOL zomg IKR.

אני מעלה את זה לא כדי לעצבן, אלא בגלל שתיאור הנשים של Risen כןרָחוֹקיותר לא בריא ומזיק מאשר משחק שמזניח לכלול אווטרים נשיים או מדביק צינורות ציצים מגוחכים מברזל על אלו שיש לו. זו לא סצנה בודדת או אפיון בעייתי אחד: זה עובר לאורך כל המשחק, ועולה שוב ושוב. ב-Risen 3, יש גישה אנדמית שנשים הן פחותות, נשים הן זונות, לנשים יש ללעוג, לא לסמוך על נשים. זה מועדון ילד קטן ומגעיל שבוז לכל מי שיש לו נרתיק.

יש טענה למשחקי ניצול שיודעים שהם עושים את זה, ושמנסים לעשות את זה עם רגש וסגנון מודע ולא פשוט בסטריאוטיפים עצלנים. בהחלט יש מקום להנאה ממדיה בעייתית כל עוד מודים שהיא בעייתית. זה לא המקרה כאן: זה פשוט בורות, והפוך. שום דבר לא מתקבל או משופר בגלל האופן שבו Risen 3 מתאר את הנשים שלו. מצאתי את זה מתיש, מצמרר ולא נעים להאזין, ולפחות חלק מההפוגות בין רשומות ביומן הן בגלל זה.

זה עדות למה ש-Risen עושה נכון שהתמדתי ונהניתי לסירוגין למרות הרצון הבוער הקבוע למחוק את הדבר עב הראש מהכונן הקשיח. זהו משחק שמציע מעט הדרכה ובוודאי ללא מנדטים במונחים של איזה סוג של גיבור משחק תפקידים עלי להיות. זה נותן לי לעשות מה שאני רוצה, וגם אם הוא מתקשה לגרום לחופש הזה להשתלם, העובדה שהוא אפילו מנסה היא מה שהכי הייתי צריך. בעוד שזרמתי פנימה ומחוץ לעלילה מרכזית - ואירועי מפתח חייבים להיות מופעלים כדי להתקדם בתחומים מסוימים - לרוב הייתי חופשי.

חופשי להתרכז בהגדלת כישורי הגנבה שלי, חופשי לקפוץ בין חצי תריסר האיים של המשחק בשעות הפנאי שלי, חופשי לטייל עם או בלי בן לוויה, חופשי לשוטט, חופשי לעשות כמעט כל דבר מלבד לבחור איך הדמות השונאת שלי דיברה איתה אחרים.

זה משחק יותר ממסוגל ליופי, גם אם כל כך הרבה מהמילים שלו מכוערות. הנופים שופעים, מרחקי המשיכה ארוכים, הצבע שופע והרים יש לעלות עליהם. יש יותר מדי קרב מקרי עם חיות בר זועמות כדי להפוך את זה למשחק של סיירים, אבל יש לו את הרגעים שלו.

יש לזה גם את הרגעים שלו בקרבות, כשאני בטעות מאמן חפיסה של שלוש תרנגולות ענק לחבורה של ארבעה דגים ונאלץ להסתפק. זה מטורף, ועד שהשקעתי כמות בריאה של נקודות בכישורי החרב שלי, זה היה לעתים קרובות גם די קשה, אבל יש איכות אורגנית מרעננת להילחם, ואחת שמשמעותה שהניצחון מרגיש מתוק, לא מוגדר מראש. יש בזה איכות קטטה בבר שמאוד נהניתי ממנה, תחושת ייאוש וכאוס שמרגישים בהתאמה לעולם המחוספס.

זה העניין של Risen 3 - אני מרגיש שהרבה ממה שקורה קורה במקרה, והוא בדיוק בשבילי. המציאות היא שכל יצור הוצב בדיוק כך, ושמגוון דק יחסית של אויבים מוצג שוב ושוב בשילובים משתנים במקום שהמשחק מציע גיוון משמעותי.

איכשהו, זה ממילא תלוי ביחד. אני רוצה לראות מה יש שם בחוץ. אני רוצה למצוא תיבות אוצר מוסתרות במערות אבודות, או מאמני מיומנויות שמסתובבים על מדורות באמצע שום מקום, או גברים משוגעים שרוצים שארצח ברווזים עבורם. לעזאזל, אני אפילו אוהב את זה כשהטיולים שלי במדבר גורמים לי להשלים בלי משים חצי תריסר קווסטים שעדיין לא הסכמתי אפילו. Risen 3 הוא לעתים קרובות מבולגן, אבל במידה מסוימת זה תוצאה של היותו כל כך אורגני וחופשי, למרות שמבנה קבוע מקיף אותו בסופו של דבר. זה משחק קטן במובנים רבים, אבל עם הרבה גילויים שזורים בו.

במילים אחרות, והרגשתי את זה כבר הרבה זמן, אני כל כך אשמח לראות מה Piranha Bytes יכול לעשות בהינתן תקציב גדול. החולשות שלהם מאוד מוצגות כאן, אבל כך גם הנטייה שלהםלעזאזל לך על זה.אפילו למשהו פשוט וחסר טעם כמו היכולת לשבת על כיסא כי יש שם כיסא. אני אוהב את הדברים האלה.

עד כמה שהסרבול, הכתיבה המתנודדת והגישות הנוראיות דחקו אותי לעתים קרובות הרחק מ-Risen, עדיין הייתי לוקח את השאפתנות הבלתי רגילה והשאפתנות המגושמת שלה על פני דיאבלו חלקלק וחסר אישיות או מאמץ ביווור ממוקד. יחד עם זאת, כתיבה חדה יותר, נטולת אנשי מערות והוצאה גדולה על משחק קול מוצלח יותר תהיה גואלת - תהפוך את Risen ממוזר בצורה מושכת למרשימה באמת. אבל אולי מה שמיוחד בזה היה הולך לאיבוד אם זה היה מסוגל לקיים נורמות. אולי זה צריך להיות מוזר ומביך ולא נעים כמו שזה. אולי בגלל זה אני כל כך אוהב את זה, גם כשאני שונא את זה.

Risen 3 יצא כבר עידן דמים.