אם אי פעם רצית לחוות צליבה מנקודת מבט בגוף ראשון,נמשך 2[אתר רשמי] יאפשר לך לגרד את זה מרשימת ה-bucket שלך. כשהם מתרחקים מבית החולים הפסיכיאטרי של המשחק הראשון, המפתחים Red Barrels חושפים טרופולי אימה בשווי נקרופוליס נוסף בפסטיבל ספלאטר על אפוקליפסה, אנטי-כריסטים וכתות מתנגשות.

הדבר הכי מתסכל בנמשך 2הוא שמספר התכונות הגואלות ראויות למשחק הרבה יותר טוב סביבן.

טכנית, זה פלא. המילים הכי טובות שיש לי על זה שמורות כולן לעיצוב הסאונד, שהוא מצוין, גם כשאני מביא כמה מהדיאלוגים הגרועים ביותר שנתקלתי בהם. המלחין סמואל לאפלם יצר יצירת מופת של רפרנסים, החל מרצועות ווקאליות מטרידות המהדהדות את הפתיחה של The Shining ועד לסוג של מיתרים דמויי מספריים שחותכים ישר דרך העצבים. למרות שאני לא מסכים עם מטרת הביקורת שלו, אני נזכר במחשבותיו של סטיבן קינג על העיבוד של סטנלי קובריק ל-The Shining: "כמו קדילאק גדול ויפה ללא מנועבְּתוֹךזֶה."

בין אם מדובר ביצירת פרטים מדכאים, שיש רבים מהם, או בנוף מטריד, Outlast 2 מעוצב להפליא. כמו המקור, לעתים קרובות הוא זורק אותך לחושך של מערות או ארונות, ואפילו בחיק הטבע שבו תבלה את רוב זמנך, האור היחיד הוא הזוהר המפחיד של הירח, שצובע הכל בכחול קר. כדי להילחם בחושך, יש לך מצלמה עם מצב ראיית לילה חוסך סוללה.

יש לך מצלמה כי אתה בלייק לנגרמן, אחד מחברי צוות העיתונות החוקרת בעל ואישה של לנגרמן. בתחילת המשחק, אתה במסוק עם אשתך, לין, מחפש רמזים על רצח לכאורה של אישה בהריון באמצע שום מקום. כשהמסוק מתרסק, אתה מגלה מהר שיש הרבה אנשים באמצע שום מקום, וחלקם תפסו את אשתך. ככל שהמשחק מתפתח, הלילה הופך להיות יותר ויותר לא נעים, ובלייק מנסה בכל כוחו לתעד הכל תוך שהוא מציל את עורו מממזרי הכת שמנסים לשים לו קץ.

יש הרבה דברים שלא אהבתי ב-Outlast 2, אבל הסיפור כנראה היה בראש הרשימה אם לא התחלתי להתעלם ממנו בשעתיים הראשונות. לא מסתפק בפולחן אחד של זוחלים החוצה במקלות, המשחק מציג מקום באמצע שום מקום שלא רק פיתח דת משלו, המבוססת על הנצרות, אלא גם סבל מפילוג, אז יש כת כופרת שרץ גם מסביב למקום. כל אדם בודד במשחק, לאיזו כת שהוא שייך אליו, הוא נורא, קיים בעיקר לעינויים ורצח תוך כתיבת בשורות שעוסקות בעיקר באיברי מין ורצח תינוקות.

אולי הייתי מוכן לחתוך את כל השטויות כדי לראות את הערך במסמכים שנמצאו מונחים בסביבה אם לא הייתי דואג לגבי רמות הסוללה של המצלמה שלי והאנשים שמנסים לרצוח אותי, אבל אני בספק. יש המון מכתבים מחברי העדר, אבל הם בעיקר אומרים "היי, רצחתי את הילדים שלי ואני מרגיש די רע עם זה בעצם" או "רצחתי את הילדים שלי וזה די חרמן אותי. זה מוזר ואני יכול לזיין את אלוהים עכשיו?"

הכת הראשונה שאתה נתקל בה היא בעקבות תורתו של סאליבן נות', אידיוט שכתב בשורה חדשה שנראה כי היא תוצאה של מוח פונדמנטליסטי שמנסה להכניס קצת פורנו לספר הטוב. יש הרבה "קאנטים" (אחת המילים האהובות על המשחק, מפוזרות על פני טקסטים של מסך טעינה שנלקחו מהבשורה) ו"זין" בשיעורים של Knoth, כמו גם כמה דימויים מעניינים יותר של גלגלים בתוך גלגלים וצורות מלאכיות מופשטות. הוא בדרך כלל חוזר ל"כובעים" ול"זין" תוך זמן קצר, אבל בשלב מסוים הוא מתאר יצור שיש לו פנים כמו איברי המין של מלאכים. דעתי עברה מיד אל אלן ריקמן ב"דוגמה".

עד כמה שאני יכול להבין את זה, נוט אוהב להתרבות, לעתים קרובות משתמש בזרע של קנת, אבל קצת דאגתי שאחד מהילדים שלהם עשוי להיות האנטיכריסט אז עכשיו הם שוחטים אותם, והריון הוא דבר רע עכשיו . האפיקורסים גם חושבים שהאנטיכריסט אולי בדרך אז הם להוטים להכניס את כולם להריון. אתם בטח יכולים לתאר לעצמכם איך זה מוביל להרבה אלימות מינית. אף אחד לא נפגע ויש יותר אומץ ודם לאינץ' מרובע מאשר כמעט בכל משחק אחר שאי פעם שיחקתי בו, אבל הנשים מקבלות את זה הכי גרוע. בסוף סצנה אחת שבה בלייק מתחבא בחושך בזמן שהוא צופה בזוג נשוי פוגשים סוף מזעזע במיוחד, הוא מעיר עד כמה זה חולה שנשים נענשות כדי לפגוע בגברים. המשחק מוודא שתוכל לקבל את כל הסבל בסרט.

זה מה שזה, באמת: סובל מגוף ראשון. בלייק עובר דרך הסחיטה בכל כך הרבה דרכים שזה מדהים שהוא ממשיך לנסוע במשאיות, ובקושי מפיל את המצלמה שלו. הוא קשוח כמו הציפורניים שננעצות בכפות ידיו, אבל הוא לא יכול להשיב מלחמה, גם כשהאנשים שתוקפים אותו כל כך חולניים ששיטת ההתקפה העיקרית שלהם היא להצטמרר ולהקיא עליו. בטח, הוא יבעט לאנשים בפרצוף ברצפי QTE אם הם תופסים את הקרסוליים שלו, אבל יש עשרות רגעים שבהם אויב מסוכן חשוף ופגיע, כשיש לך את הירידה בהם, וה הכי טוב שאתה יכול לעשות זה להקליט אותם.

אני מבין ש"אין להלחם בחזרה" הוא חתימה של הסדרה, ושל הטעם הספציפי הזה של אימה הישרדותית, אבל מצאתי את חוסר הרצון של בלייק ללכלך את הידיים שלו מתסכל להפליא. הוא בוחר להיכנס עמוק יותר לתוך הגיהינום החי של מתחם הכת והם באמצע הטבח, ככל הנראה נלחמים באויבים שלהם מבפנים ומבחוץ כמו גם קוטלים את שלהם, אבל הוא נשאר פסיבי בעיקרו. זה הופך אותו לדמות מגוחכת אפילו יותר מהדיאלוג שלו, שמורכב ברובו מהצהרות חוזרות ונשנות על המטרות הפשוטות ביותר, ושורות כמו "כאן קורה הקסם" כשהוא מוצא את גופתה האכזרית של אישה, מכורבלת על אשה. מיטה.

בשלב זה עלי להתנצל בפניResident Evil7, שחשבתי שאולי יש לו את הדמות הכי ניתנת למשחק בכל משחק אימה אי פעם. בלייק מצליח להיות אפילו יותר מייגע ומגעיל.

חוסר היכולת להשיב מלחמה פירושו שאתה הולך לבלות את רוב זמנך בהתגנבות וההתגנבות נעה בפראות בין מהנה למדי לכאוטי מתסכל. חלק מהקטעים, כולל שני עיסוקים מעולים מבחינה ויזואלית, מוטב לטעות בהם במקום לגשת אליהם בשלווה ובזהירות, בעוד שאחרים מסתמכים על ניסוי וטעייה כשאתה מתגרה בנקודה המדויקת שבה יופעלו סיורי האויב. יש הרבה מקומות מסתור, ואני נהנה במיוחד מהיכולת להתכופף מתחת למים, באגמים, בנהרות או בחביות, לראות את קורות לפידים חותכות את הבוץ כשאתה עוצר את הנשימה ומחכה לרגע בטוח כדי ללגום אוויר. לרוב, בסופו של דבר רצתי. רץ עד שהכושר שלי ירד, ואז הבנתי שאו שעברתי לאזור הבא, למעשה חיסלתי כל רודף מהמרדף, או נקלעתי לפינה שממנה לא היה מנוס.

ניתן להשתמש במצלמה כדי לזהות אודיו וכן לספק ראיית לילה. באמצעות מיקרופונים מכוונים מובנים ניתן לעקוב אחר אויבים דרך קירות, מה שמרמז שצריך לנווט באזורים בזהירות, אבל כמעט תמיד ויתרתי על הגישה האיטית והשקטה ופשוט רץ מנקודה א' לנקודה ב' ברגע שהבנתי השביל. שיחקתי בדרגת קושי רגילה ואני חושד שהייתי מתקשה באחת ההגדרות הקשות יותר, אבל זה היה אומר גם לבזבז זמן רב יותר במשחק Outlast 2 ולא רציתי לעשות את זה.

במילים פשוטות, הייתי משועמם רוב הזמן ששיחקתי. הדברים מסלימים כל כך מהר, עד שבקושי יש מקום לאימה לצמוח, חוץ מעודף אלימות גדול וגס יותר. כשבלייק נפל במורד גבעה והגיע בסופו של דבר למריונטה על חוט תיל כלשהו, ​​לא נבהלתי או מזועזע או עצבני, פשוט הייתי סקרן במידה קלה לגבי הפיקחות של תיאור כל הסבל הזה מנקודת מבט בגוף ראשון. חלק מקטעי העינויים מעובדים בצורה מרשימה, אבל אני לא אמור להתפעל מהמלאכה הטכנית מכיוון שהדברים האלה קורים לי, אני אמור להרגיש לפחות קצת חרדה או פחד.

בסופו של דבר, בידרתי את עצמי כשראיתי את בלייק כדמות מסוג Wile E Coyote, מועדת מאסון אחד למשנהו ותמיד חוזרת.

יש כל כך הרבה מה להעריץ מתחת לכל הסרח, והאומץ והלכלוך. בלייק נזכר, הוזה או מבקר בילדותו שלו בהפסקות המפחידות ביותר של המשחק. מצאתי את הסיפור שם נדוש, אבל ההגשה מעולה, מתרחשת בבית ספר נקי ושקט, והפוכה מאוד מהסביבות המלוכלכות של המשחק הראשי. זה מקום מדאיג ביסודיות ועיצוב היצורים שם מראה יותר המצאה ממאות גרסאות של "אדם מפורק מוח שאולי בוער או לא בוער" המרכיבות את הנוף בחלק הארי של המשחק.

נהניתי מהשליש האחרון יותר מהשעות הקודמות גם כן, והתחלתי בהצגה על אגם שקט שמצאתי יותר מסויט מכל האכזריות שעברה קודם לכן. פשוט יש יותר מדי מוקדם מדי, ומעט מדי שחרור, כך שלכל רגע של תחבולת מצלמה המצאתית יש עוד מאה מרדפים שחוזרים על עצמם וספלטר-פורנו.

ואני אוהב גור. אפילו במקרה המוגזם ביותר, לא נגעלתי מ-Outlast 2, או נדחה או משועשע. הייתי כל כך מהר מחוסר רגישות לגופות המרופטות והחרוכים שלו, עד שבירכתי אפילו את ההרוגים היצירתיים ביותר שלו במשיכת כתפיים. מבני הגוויה המשוכללים שלו בקושי משכו מבט שני. ואז הייתי מוצא מקדש תת-קרקעי שבאמת תפס את עיניי והלוואי שיהיו יותר מהמוזרות הזו בשאר המשחק ולא דליים אינסופיים של זבל. ואז יש את ההתרחשויות המוזרות של Actual Apocalyptic ועוד של עיצוב הצליל המדהים הזה כשהשמיים מתפוצצים מאור וצלילי צפירה ואני מתחיל לחשוב שאולי Outlast 2 הוא בעצם די טוב.

מעבר לשטויות של הסיפור, גיליתי שהוא נפוח עם זאת, לעתים קרובות מדי מאבד את אחיזתו במכניקת הליבה של המצלמה ומצאתי את נושא הצילומים. וזה באמת, בהחלט יעבוד טוב יותר אם בלייק היה יכול לחפור כמה צווארים כשהוא מתגנב לחברי כת, או לעקור אותם עם הסכינים שלהם. זה ייתן לשחקנים יותר אפשרויות במהלך קטעי ההתגנבות ויאפשר קצת קתרזיס נחוץ. מבחינה ויזואלית, זה משחק יפה מדי פעם על דברים מכוערים מאוד, וכמה שעות בתוך הרגשתי שהגעתי לגבולות היכולת שלי לסבול את זרמי הפסולת הקבועים שלו. מאוחר יותר, הדברים אכן התגברו, אבל יכול להיות שזו תסמונת שטוקהולם שמדברת, או העובדה שקיבלתי את הדרך הטובה ביותר לעבור את הכל הייתה ל-Mystery Science Theatre כל החוויה כששיחקתי.

זה The Texas Chain Saw Massacre כפי שנעשה מחדש על ידי אלי רוט, החל מהדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות ואז מעיז את עצמו ללכת רחוק יותר. טקטיקות הלם כל כך מטופשות בהתמדה שהן הופכות למקבילה של שקית קקי בוערת על מפתן הדלת. אני תמיד אגן על זכותה של ספרות האימה להיות איומה, אבל לעולם אל תסלח לה על כך שהיא כה משעממת בקלקול שלה. אחד מששת הפרקים של המשחק נקרא על שם הג'וב התנ"כי ובסוף המשחק זה מי שהתחשק לי. סבלתי בקשיים גדולים ואיומים אבל לא הייתי קרוב יותר להבין למה.

Outlast 2 יוצא מחר, עבור Windows, ויהיה זמין ב-GOGוקִיטוֹר.