כן, אני עדיין משחק משחק מצטבר בחינםAdVenture Capitalist, האובססיה שלי אליה כתבתיפַּעֲמַיִם לִפנֵי. כן, אני הולך לשבור את ההרגל של הקריירה שלי ואשתמש ברצון במילה 'התמכרות' כדי לתאר את מערכת היחסים שלי שהולכת וגוברת איתה. לא, אני לא יודע איך להניח את זה וללכת לנצח.
גרהם נאבק דרך האובססיה הלא בריאה שלו למשחקי מספרים, כפי שתועד במאמר שלו על106 שעות עם Clicker Heroes. אז אני לא היחיד שיש לו חולשה לדברים האלה, ולא היחיד ששונא את עצמי בגלל זה. הדבר המצחיק הוא שלא ממש דיברנו אחד עם השני על ההתמכרות ההדדית שלנו. נכתוב על זה בפומבי, אבל הדיבור האישי נראה חריף מדי. כמו מכור לקראק שמשווה תווים עם אלכוהוליסט. אנחנו עוברים משהו דומה, אבל התשוקות שונות מכדי להזדהות לחלוטין זה עם זה. ובעיקר זה עניין פרטי. חוץ מזה שאני כותב על זה כאן, כמובן.
אז מה קרה מאז האחרון ששיתפתי את הבושה שלי? ובכן, המספרים עלו. הם עלו הרבה, לסוגי מספרים ששמעתי עליהם בעבר. Quinquadragintillion, למשל. אני אפילו לא יודע אם זה מספר אמיתי. אני לא יודע כמה אפסים יהיו לזה. אין לי מושג איך זה קשור למספרים שאני כן מכיר. אבל אני יודע שזה לא מספיק כסף כדי לפתוח הכל. לעזאזל, זה אפילו לא מספיק כדי להביא אותי ל-2,800 שיתופים בעיתונים. וזה למרות שיש לי 5.167 משקיעים מלאכים ויגינטליון שכל אחד מספק גידול של 30% ברווחים. זה אבסורד. אני לא יודע אם זה יכול להיגמר. אני לא יודע אם אני רוצה את זה. אני מניח שהייתי רוצה להרגיש בטוח יותר שאוכל לבטא נכון את הסכומים המדוברים, אבל אני עצלן מכדי לגלות איך. ב"עצלן" אני כמובן מתכוון ל"שזה יכלול זמן פנאי מבלי לצפות ב-AdVenture Capitalist עושה את הדבר האינסופי והמחזורי שלו."
כמו כן, פתחתי את הירח. אה, ספוילרים, אני מניח? מִצטַעֵר. כן, יש לי עכשיו מכרות גבינה ותאי כוח משיכה ומושבות איש זאב שמפיקות רווח איטי בחלל. עד כה הם מביאים כל כך הרבה פחות מאימפריית כדור הארץ הכל-יכולה שלי, וגם את המרווחים שבהם הרווחים מתרבים הרבה יותר קשה לעקוב. כאשר השקעה בכדור הארץ נוטה להכפיל או לשלש כל 100 מניות, זה מגיע ל-64 ואז 128 ואז 256, רק חלק מהן חוזרות על 5 ו-25 ו-100, ולמען האמת, אני פשוט לא יכול להיות מוטרד לעשות את החישובים אז יש הרבה יותר ניחושים עכשיו שבו יהיה המסלול המהיר ביותר להכנסה גדולה יותר.
למרות שעדיין לא אימצתי את זה במלואו על הירח, אני מבין יותר ויותר שיש, מתחת לטירוף של לחיצה חסרת שכל לכאורה, איזו אסטרטגיה כיצד לגרום לכל זה לקרות ולהתרבות במהירות האפשרית, כדי שתוכל להשיג תוצאות תוך כדי משחק במשחק במקום על ידי הצורך להשאיר אותו לבד כדי לעשות את שלו במשך שעות או ימים. בתחילה, נראה היה שלהשאיר אותו לבד במשך שעות או ימים הייתה הדרך היחידה לשחק, אבל עכשיו אני מבין שמה שאני מרוויח במהלך הזמן הזה בסופו של דבר הוא מזון לתרנגולות בהשוואה למה שאני מקבל אם אני מוכר במהירות הכל ברגע שלי סך המשקיעים המלאכים נטו הוכפל (או יותר - גידול של פי עשרה בשעה או שעתיים זה לא קשה להשגה) ואז להתחיל מחדש, כשכל אחד מהמשקיעים החדשים האלה עושה את ה-30% שלו.
זה אומר שהזמן שאני אומר לעצמי (ולקולגות שלי) פשוט משאיר את המשחק 'לא פעיל' תוך כדי עבודה הוא למעשה חונק אליו כל כמה דקות כדי לראות מה עוד אני יכול לעשות. לפעמים זה הופך לשעתיים של משחק מתמיד, לסירוגין לחיצה והמתנה לכפתור שידלק. זו אסטרטגיה וזהומשחק משחק, אם כי כמובן שכל ניתוח על מה שאני עושה רואה אותי נכנע שוב לתיעוב העצמי של החבר שלי. יכולתי לכתוב את הרומן הזה עד עכשיו.
אבל אני יודע שיש משהו מעבר לירח, איזשהו שטח גדול יותר של שטח שאוכל להחזיק בו, אם אחזיק מעמד. לא יהיה פרס, לא יוקרה, תהיה רק המשך. עם זאת, יכול להיות שחציתי את הרוביקון עכשיו: בעוד התיעוב העצמי הזה נשאר, Adventure Capitalist הפך מסוד אשם למלווה נאמן. זה מרגיע להיות שם בחלון כל הזמן, למרות האשמה.
כמו כן - לחשו - אני חושב שכמעט 'השלמתי' את כדור הארץ. זו כנראה הסיבה שלדבר הזה יש את החרס בתוכי כל כך עמוק, כמובן. זה יעלה עליי משהו חדש, איזה מספר חדש ובלתי אפשרי שמשאיר אותי שם, משוכנע שמשהו עצום עומד לקרות, אבל זה לעולם, לעולם לא יקרה. אני אמשיך לדחוף את הסלע הזה במעלה הגבעה, כי משהו בי מתרגש מהיעד כל פעם מחדש.
