דילגתי על כל כך הרבה ממה שעושהמורדאונהדר אצליסקירת מורדאו. כן, זו תגרה מרובה משתתפים מימי הביניים שבה 64 נערי חרב מנצחים אותה בקרבות קדחתניים, ואז פורשים לשרתים דו-קרביים למאבקים מתוחכמים יותר. כן, יש מערכת התאמה אישית מגניבה. כן, זה מצחיק. אבל אני לא חושב שהדגשתי כמו שצריך כמה הכל מטופש.
הסרטון הזה של שני גברים מתרוצצים בשדה קרב כמו מתאגרפים ללא חולצה.
במצב (בדרך כלל) 64 שחקנים Frontlines, לפחות אדם אחד בדרך כלל הולך ללא חזה. הם בדרך כלל תוקפים עם מחבתות או לאוטות, מחבקים שמחת חיים שבדרך כלל גורמת להם להרוג. לא כך עם "In Pu", וחבר האגרוף שלו "Machofish".
למרות העריכה הכבדה (והמסוגננת), אלה בדיוק סוג השטויות שאתה יכול לצפות לראות במשחק.מורדאועובד מצוין כמשחק לחימה רציני ואינטנסיבי לאנשים אינטנסיביים ברצינות שרוצים להשתפר בחרבות. זה גם עובד בצורה פנטסטית עבור אנשים שרוצים להסתובב, בעיקר הודות למערכת רגשות שלא הצלחתי לדבר עליה בביקורת.
אתה יכול לרקוד אם אתה רוצה, אתה יכול להשאיר את החוש שלך מאחור. אתה יכול למשוך בכתפיים, לעודד, להצדיע. אתה יכול להושיט את הידיים שלך ב"תנועת בוא אליי" שמשמשת כמטוס מעמיד פנים. והכי חשוב, אתה יכול לכשכש באצבע על התנהגות שאתה לא מסכים ממנה. מורדאו עדיין יהיה טיפש בלי הרגשות האלה, אבל איתם רגעים יכולים לגבול בנשגב - במיוחד בשילוב עם קווי קול ידניים. אתה יכול לגשת לאלה על ידי לחיצה דרך תפריט מוקפץ, אבל אתה יכול גם פשוט ללחוץ על 'V' כדי להשמיע צעקה גדולה. אם אתה עושה את זה תוך כדי טעינה מתוך שרצים, אנשים תמיד מצטרפים. זה כפתור שחשוב לדעת עליו.
המתקוטטים האלה תופסים הרבה, אני חושב, אבל גם הסרטון הזה שצילמתי בשרת דו-קרב עם אחד מהאנשים הרבים שאוהבים לשחק תפקידים כשופטים.
יש עוד הרבה פניניםהסוברדיט, אגב. אני אוהב במיוחדהקיפול הזה של מצב Frontline, והדמיון המחודש הזה שלמורדאו מהאנימה.