האם שיחקת?הוא זרם אינסופי של המלצות למשחקים. אחד ביום, בכל יום חול בשנה, אולי לכל הזמנים.
יצא ב-1991, המקורמיקרו מכונותלא היה משחק גדול. לא היו לו את המהירות והאתגר של Overdrive או הפיזיקה המספקת של Skidmarks. אבל מה שהיה לו במקום היו עקבים מרופדים בדגנים ובחלמונים שהאטו אותך ולכן היה צריך להימנע מהם. בתור ילד, אהבתי את זה.
זה עזר כנראה שהייתי בדמוגרפית היעד. הייתי בן שש ב-1991 והיה לי את הצעצועים - כלומר, הדגמים המיניאטוריים שעוצבו כדי להידמות למכוניות אמיתיות, שהיו מושלמים לשוט לאורך משטחי עץ שטוחים, לאבד מתחת לספות בסלון ולהשאיר בערימות קטנות היכן שהם מבוגרים זועמים עלולים לעמוד בכאב.
אני חושב שאהבתי את המשחק בין השאר כי הוא ייצג משהו אחר שנהניתי ממנו, אבל בעיקר זה היה בגלל שהמסלולים היו ממש כיפיים: שולחן ביליארד שאפשר ליפול בו לתוך הכיסים; שולחנות עבודה מרופדים בגיר ומחדדים, שבהם סרגלים יוצרים גשרים ויוצרים רמפות; שולחן עבודה חומרה עם שמן ודבק דביק. אם הייתי רואה היום משחק דמוי מיקרו מכונות, הייתי מגלגל עיניים על חוסר היצירתיות ומניח נוסטלגיה, אבל בתור ילד פשוט חשבתי שזה חמוד.
