[אני כבר עושהסדרה של סרטוני בוא נשחקחוקר הרפתקאות ישנות, משחקי טקסט וצורות עיצוב אבודות מתקופת Apple IIe ו-Commodore 64 של שנות ה-80. בתקופה שבה גברים צעירים צועקים על משחקי פעולה חדשים, אדבר בשקט על ישנים מוזרים. בואו לביקור בעידן אחר שחלקו הוא מדיטציות על ילדותי, חלקו ביקורת על משחקי הרפתקאות וחלקו מאמצי שימור. בונוס: כולם אומרים שהדיבור השקט, התחושה בעבודת יד של lo-fi והקשה על המקלדת מפעילים תגובות ASMR. בבקשה תהנו!]
כמה מכם שאלו עלTass Times בטונטאון, מכתב האהבה של מייקל ומופי ברלין מ-1986 לגל חדש ניאון מוזר. מעולם לא שיחקתי בה לפני כן, אז ביליתי איתה זמן מה לסדרה, ומיד ברור לי למה היא כל כך אהובה. יש כל כך הרבה פרטים מקסימים ובלתי רגילים בפנים -- הייתי מרחיק לכת ולהניח שהרבה דברים ב-Tass Times נתנו את הטון לפריחה הגדולה של משחקי ההרפתקאות של סוף שנות ה-80 ותחילת עד אמצע שנות ה-90. אולי תבין למה אני מתכוון אם תצפה בסרטון.
המשחק הגיע עם עיתון ששימש כמדריך של השחקן לעולם המוזר של Tonetown --למען האמת דברים מדהימיםבכל הנוגע לבניית עולם, ביסוס השפה והערכים הממוקדים ביותר של עולם הפנטזיה של המשחק. חלק מהמידע של העיתון, ממגמות אופנה ועד לשם העורך עצמו, חיוני לפתרון חידות.
זה משהו שאין לנו באמת היום - סביבה שבה חפצים פיזיים יוצרים חברות משמעותית לעולם המשחקים. זה גורם לי לתהות אם יש עדיין הזדמנות שוק לחפצים פיזיים מסורתיים שמשתלבים עם החוויות הדיגיטליות שלנו, או האם תרבות ההורדות המיידיות שינתה את הדרך שבה אנחנו חושבים ומשחקים דברים לגמרי.
מייקל כבר היה ידוע בזכות כותרי Infocom כמו Suspended, Cutthroats ו-Infidel כאשר Tass Times ב-Tonetown יצא לאור, וגם היום בני הזוג ברלין ממשיכים להתפתח ולתמוך בפוטנציאל של סיפורת אינטראקטיבית חדשנית. אתה יכול לראות כאן שהם פיתחו כמהסיפורים ומשחקים מוכווני הרפתקאותעבור פלטפורמות ניידות בשנים האחרונות.
כל סדרת Lo-Fi Let's Play זמינה ומתעדכנת באופן שוטף אצליערוץ יוטיובאם תרצה להירשם, אבל החברים שלי ב-RPS מעבירים אותם כאן מעכשיו והלאה, עם קצת ניתוח ופרשנות כתובה נוספים.
