לא ציפיתי שזה יחטוף סטירה, אבל זה כן
לפעמים כשאני קורא ספר או כלים, אני צריך קצת אווירה שתסחוף אותי. מוזיקת Lo-Fi עושה את העבודה לעתים קרובות, אז כשראיתי ש-Riot Games Music הוציאה אLeague Of Legendsאוסף lo-fi עם נושא, טבלתי בהיסוס את אוזני. ולא נרתעתי! למעשה, הוספתי אותו לאלבומים השמורים שלי. עכשיו זה גושפנקא.
האלבום של League Of Legends שאליו אני מתכוון נקרא Sessions: Vi, על שם דמות הליגה שנמצאת על עטיפת האלבום. במהלך יום העבודה היא מוציאה את החרא של אנשים באגרופים המכה שלה, אבל בזמן ההשבתה שלה היא מתפרקת עם כמה ביטים מגובים בפסנתר צמרמורת. מתוכם יש עצום של 37 רצועות ו-20 שיתופי פעולה שונים של אמנים. אני מזהה גם כמה מהשמות: קופלה, גוזסטף ואידיאליזם כולם כבר מופיעים בפלייליסט המחקר שלי, אז זה מקסים לראות אותם צצים גם כאן.
גם אלבום זה בטוח להזרמה והורדה בחינם. אז כל אחד יכול להשתמש בזה בסרטונים שלו ובשידורים חיים כמוזיקת גיבוי שלווה ללא חשש מהתראה בגין הפרת זכויות יוצרים. עכשיו, אני אישית לא אעשה אף אחד מהדברים האלה, אבל זה מגע נחמד בכל זאת.
יותר מכל, עם זאת, אני מופתע עד כמה האלבום הזה טוב. ציפיתי לכמה נימות עצבניות, או גבינה קלאסית למשחקי וידאו. אולי רמיקס מביך של נושא של אליפות העולם, או דגימות קול מדמויות שצועקות את היכולות האולטימטיביות שלהן. אבל לא, זה רחוק מכל זה. עד כדי כך, שאם הייתם נכנסים לאלבום הזה עיוור, לא הייתם יודעים שזה קשור ל-Riot Games, או למשחקים בכלל.
באופנה טיפוסית ל-Lo-Fi, מסלולים נקראים על שם דברים רוחניים שמעוררים שמיים כחולים וספות ופרחים. סוף סוף Home הוא האהוב עלי כי הוא פוגע בכל מטרות ה-Lo-Fi. יש לו צליל של פיצוח של משקה משומר, אנחת רווחה, פצפוץ ויניל טעים, הכל בבסיס פעימה מרגיעה.
גם אני אוהב את השיר Golden. שוב, זה מתחיל עם עוד מועדף ל-Lo-Fi שהוא צליל של רכבת שנכנסת לתחנה ופטפוט קלוש של ההמונים הממתינים. הפסנתר נמצא במצב נצנוץ מלא גם כאן, מה שמביא אותי בכל פעם.
ורק כדי לסיים את הדברים בצורה יפה, הייתי אומר ש- Lights Out שווה האזנה. כפי שהשם מרמז, זהו חומר מושלם לפני נודניק.
אתה יכול להוריד את האלבום המלא מעלהאתר של Riot.