קפל את הסרבל שלך, אסיר. אנחנו לא יודעים הרבה על המשחק הבא של Hazelight, האולפן שהכין את ה-co-op jailbreak'em upדרך החוצה. אבל אנחנו לפחות יודעים שזה לא סרט המשך. "מה שאני יכול להגיד זה שזה לאדרך החוצה2", אמר יוזף פארס, ראש האולפן, כשדיבר איתי ב-Gamelab ברצלונה. "אבל זה הולך להיות משהו עם סיפור, ובמקרים רבים יזכיר [לשחקנים] את האחים ואת A Way Out, אבל בצורה מאוד שונה".
אז, עוד משחק שיתוף פעולה? אוּלַי. פארס לא אמר בוודאות, אבל הוא השאיר כמה פירורי לחם מעורפלים, בתוך ההשתפכות הרגילה שלו. הוא קילל הרבה, זה מה שאני אומר.
"אתה הולך להזדיין," הוא אמר, דיבר על הפרויקט שלא הוכרז. הוא לא מתכוון לזה מילולית (אני מקווה). הוא מתכוון ל"דפוק". מונח שוחק שפארס אוהב להשתמש כדי לתאר משחקים קודמים עליהם עבד, במקום לומר פשוט "יש טוויסט".
"אני אוהב לגרום ל[השחקן] לא ממש לדעת מה קורה... ממש כמו נסיעה ברכבת הרים. לגרום להם [לחשוב] 'וואו, מה קורה כאן?' ... במיוחד הסיומים... גם המשחק הבא יהיה כזה. ובגלל זה אני קורא לזה 'מיינדפאקינג', זו גישה נחמדה, מוטו נחמד, אתה יודע?"
הוא חושב על הגימיק המבלבל שלאחים: סיפור על שני בנים, שבו אתה שולט בשתי דמויות עם ג'ויסטיקים נפרדים, או הטוויסט בסיפור הכלא של A Way Out. הדבר החשוב הוא שיש משהו מעניין באותה מידה "מכנית" בהרפתקה הבאה של האולפן.
"המשחק הבא הולך להיות משחק מטורף, מבחינה מכנית", הוא אומר. "אוי אלוהים... אי אפשר להתעייף מהמשחק הבא. אתה תהיה כמו 'מה לעזאזל'. זה הולך להיות ככה. אתה הולך להזדיין. אתה הולך להזדיין כל 30 דקות."
לגבי סוג המשחק, פארס לא יגיד בדיוק. אבל הוא כן אומר שהוא מעוניין ב"משחקי סיפור מרובי משתתפים". מה שמרמז על סיפור שיתוף פעולה אחר, או משהו אחר שמעורב בו יותר משחקן אחד.
"אני כן מאמין שיש [יש] פוטנציאל רב בלספר סיפורים גדולים עבור יותר מאדם אחד", הוא אומר. "אם אתה מסתכל על סרטים היום, אנחנו מסתכלים עליהם ביחד, אנחנו חווים סיפורים ביחד... אני כן. מאמין שמזלזלים במשחקי סיפור מרובי משתתפים, אני חושב שיש שם הרבה פוטנציאל שהייתי רוצה לחקור."
ברור שתרצה לקחת את ההייפ של פארס עם אמבטיה גדולה מלאה במלחים. הוא איש מונפש, אולי ידוע בעיקר בזכותוהפרעה על הבמה בטקס פרסי המשחק, שם אמר שזה יהיה "בלתי אפשרי" לא לאהוב את A Way Out. הוא אפילו מכפיל את עצמו כשאני מעלה את זה. "זֶההואבִּלתִי אֶפשָׂרִי!" הוא אומר.
"זֶההואבִּלתִי אֶפשָׂרִי. אני למעשה מופתע שזה לא זכה ב"משחק השנה" פה ושם. אני יכול לראות שזה צריך יותר פוליש. כמה מהאנשים בצוות היו מתמחים. אני יכול להבין שאנשים משווים אותנו ל-Uncharted שזה מטורף במובן מסוים. אנחנו לא מלוטשים, המשחקיות לא בהכרח כמו 'בום'. אבל באופן כללי, מה ש-A Way Out עושה הוא ייחודי לחלוטין".
ההתרברבות הזו צצה שוב ושוב במהלך הראיון שלנו. "אני יכול לעשות AAA היום אם אני רוצה", הוא אומר בשלב מסוים. "אני אומר מה שאני רוצה." ומאוחר יותר: "EA יודע את זה, הם יודעים שהם לא יכולים לשלוט בי." הוא בעצם מכונת הצעות מחיר חיה. זה לא מפתיע שהוא אמר בעבר שהוא מאמין ברעיון המפוקפק של הסופר, איזה כוח יצירתי מכריע שמתערבל פנימה, האחראי הבלעדי לחזון היצירתי של סטודיו. אבל כשאני שואל אותו על זה, הוא מרגיש שהוא צריך להבהיר.
"לא, לא, לא", הוא אומר. "משחק הוא לגמרי שיתוף פעולה בין צוות. ואם אתה מסתכל על הצוות שלי, כמו המעצבים שלי, הכל, אנחנו סופר [שיתופי פעולה] והם עושים דברים מדהימים. העבודה שלי זה להמשיך לדחוף אותם - יאללה, לכו לכו, עוד ועוד אז זה בהחלט שיתוף פעולה.
"עם זאת אני מאמין שאתה צריך אדם או שניים כדי לדחוף חזון. אני חושב שזה חשוב. אנחנו נוטים לראות שבמשחקים שהופכים לגדולים יש את האדם או השניים שדוחפים... אני כן מאמין שזה יכול להיות טוב יותר למשחקים".
צלפת הפריצה הקודמת של האולפן הייתה שיתוף פעולה טוב בעיקר, אמר קווין וונג ב-סקירת Way Out, גם אם היו לו קטעי התגנבות מסורבלים, וניסה לעשות יותר מדי דברים בבת אחת. מה שהאולפן יעשה הלאה, זה לא יהיה סרט המשך מאחורי סורג ובריח. הם לא יחזרו, בנאדם.