מסמכים שפורסמו לאחרונה נתנו לנו מבט נדיר על האופן שבו יצרני נשק ניסו להשתמש במשחקי וידאו כדי לקדם את מרכולתם לאנשים צעירים יותר - במיוחד, שחקני המקור של ActivisionCall of Duty: Modern Warfare 2, שוחרר ב-2009. התזכירים והאימיילים המדוברים הם מחברת הנשק האמריקאית, Remington Arms, שהיתה פעם חלק מקונגלומרט Freedom Group. הם נחשפו על ידי עורך דין כחלק מהליכים משפטיים שפתחו הורים לילדים שנהרגו בטבח בבית הספר היסודי סנדי הוק ב-2012, שבו אדם לנזה בן ה-20 ירה והרג 26 אנשים באמצעות רובה AR15 מתוצרת רמינגטון. .

על פי המסמכים, שנכתבו על ידי הוול סטריט ג'ורנל, Remington ו-Freedom Group חתמו על עסקאות עם מוציאים לאור של משחקי וידאו בסוף שנות ה-2000 ותחילת שנות ה-2010, בתקווה להגיע לדור חדש של בעלי כלי נשק פוטנציאליים. תזכיר אחד של Freedom Group "אסטרטגיית המשחקים" מציין כי "עם הגדלת העיור והגישה לאזורי ירי/ציד בירידה, האמצעי העיקרי עבור יורים פוטנציאליים צעירים לבוא במגע עם כלי נשק ותחמושת הוא באמצעות תרחישי משחק וירטואליים." לפי התזכיר, בכירי קבוצת Freedom האמינו שקידום הנשק שלהם במשחקי וידאו "יעזור ליצור העדפת מותג בקרב הדור הבא", ויאפשר לחברה "לזכות בחלק ההוגן שלנו מהצרכנים הצעירים הללו".

"זו באמת אירוניה שמשחקי וידאו שרק לפני עשור נחשבו לאיום מספר אחת להשגת יורים חדשים הם אולי עכשיו הגרלה מספר אחת", סגן נשיא רמינגטון דאז לניהול מוצר לכלי ירייה, ג'ון סי טרול. , כתב באימייל משנת 2012, מצוטט בדו"ח WSJ.

כפי שנחשף במסמכים שנחשפו, רמינגטון חתם על עסקה עם Activision Blizzard בשנת 2009 להצגת רובה לחימה אדפטיבית או ACR ב-Modern Warfare 2. ה-ACR היה אחד מכמה חצי אוטומטיות צבאיות שרמינגטון קיווה להלקות לאזרחים, לפי ה-WSJ . העסקה לא כללה חילופי כסף, אבל Activision Blizzard ורמינגטון הסכימו לשמור אותה בסודיות.

לא כולם ברמינגטון היו מרוצים מההסדר - או לפחות, זה מה שהם אומרים בדיעבד. "אם ראית חלק כלשהו ממה שזה לא יהיה, Modern Warfare 1, זה היה פשוט לירות בהם, לירות בהם, לירות בהם", אמר אל רוסו, מנהל שיווק רמינגטון לשעבר, בתצהיר של סנדי הוק שצוטט על ידי העיתון, והוסיף כי הייצוג של המשחק לא היה איך "המוצרים שלנו נועדו להיות מוצגים".

טרול, בינתיים, אמר ל-WSJ שלרמינגטון אין הבנה מועטהCall of Dutyסצנת מרובי המשתתפים של אז. "המושג של שדולות מקוונות שבהן שחקנים מעורבים זה בזה ב'משחקי מוות של קבוצות' לא היה מוכר", אמר. "אני מאמין שאם מישהו היה יודע אז מה שאנחנו יודעים עכשיו על איך המשחקים האלה התפתחו, ההחלטות היו אחרות".

למרות כל זה, נראה שהיה לרמינגטוןכַּמָהתחושה שלהציג את הנשק שלהם בסוג הלא נכון של משחק וידאו עשוי להיות מראה רע. לפי ה-WSJ, תזכיר "אסטרטגיית המשחקים" של קבוצת Freedom אסר להשתמש במותגי החברה במשחקים שבהם "רעים שאינם צבאיים" יכולים להיות מטרות, אך אפשר הכללת העתקים דיגיטליים, תוך ציון כי הדבר יאפשר לחברה לשווק את המוצרים שלהם לשחקנים מבלי לחטוף מכה.

"ניסיון קודם אומר לנו שאנשים יחפשו את המותגים של הרובים", נכתב במזכר. "מחסור במיתוג ישיר עוזר להגן עלינו מההשלכות של אישור ישיר תוך כדי קבלת תועלת מהכללה במשחק."

ה-ACR הוכיח את עצמו כפופולרי ב-Modern Warfare 2 - הוא חוזר בשנה זוגרסה מחודשת של Call of Duty: Modern Warfare 3- אבל לפי Trull, זה לא שינה מעט למכירות ACR ברחוב הראשי. "העובדה שהרובה היה כל כך פופולרי ב-Call of Duty הייתה מזעזעת ו...זה בעצם היה הדבר החיובי היחיד שהיה למישהו לומר על ה-ACR", אמר טרול לעיתון. "המוצר הופסק בסופו של דבר לאחר שנים של נפח מכירות נמוך".

תעשיית הנשק האמריקאית ביקשה לא פעם להעלים משחקי וידאו כגורם לאלימות אקדח בעולם האמיתי, תוך שהיא מבקשת להסיט את הקריאות להסדרת כלי ירייה בעקבות היריות ההמוניות השגרתיות במדינה. עוד ב-2012, מנכ"ל איגוד הרובאים הלאומי, וויין לפייר, תיאר את עסקי המשחקים כ"תעשיית צללים משחיתת שמוכרת ומאחסנת אלימות כלפי אנשיה". הנהתמונת עיתונות משנת 2013של LaPierre מחזיק רמינגטון בתערוכה. מעניין אם הוא משחק את Call of Duty?