Hyper Light Drifterנראה מפואר. גם הוא מתנגן די יפה, ותשמעו את ההתרשמות שלי ממנו בקרוב מאוד. אבל ראשית, בואו נתעמק בעבר של הפלא הוורוד והאופנתי, שבהחלט לא הכל ורדים. ראש מכונת הלב, אלכס פרסטון, נולד עם מספר מומי לב מסכני חיים, והוא בילה את חייו לחילופין בניצחון עליהם ונופל לרגליהם.Hyper Light Drifterהוא, במידה רבה, בהשראת המאבקים האלה - נחיל של רעיונות שמתנופף וזמזם במוחו של פרסטון מאז שהוא זוכר את עצמו. עם זאת, רק השנה הוא סוף סוף הבין שהוא *חייב* להפיח חיים במשחק הזה. רעיונות טובים הם אינסופיים, אבל הזמן, למרבה הצער, מוגבל עד כאב.
אם מאגר הגנים האנושי היה יצרן חומרה, זה היה המושמץ ביותר בעסק. הוא משליך החוצה מוצרים לא עקביים ובלתי צפויים - מכונות לירוק ניצוצות שהולכות כולן כואבות בטירוף. חלקם יוצאים מהשורה הראשונה, נועדו לרוץ מרתונים בשיא היעילות ולהתחבק בשמחה במשך למעלה ממאה שנה, בעוד שאחרים רק מחכים למרכיב אחד נוסף כדי להפעיל שרשרת דומינו של השפלה. מַחֲלָה. פגמים. מָוֶת.
אין, למרבה הצער, מדיניות החזרה.
אתה עובד עם מה שיש לך. למרבה הצער, חלקנו מתחילים עם מעט מאוד מאוד. תשכחו ממצבי פצצת זמן מתקתקת; לחלק מהגופים יש מפתח ברגים תקועים בהילוכים החיוניים ביותר שלהם כבר מההתחלה, שעונים פנימיים טוחנים ומועכים כמו שיניים על בטון. ילדות "אידילית" או אפילו בגרות צעירה רשלנית הן רק פנטזיות כאשר התמותה נמצאת ממש מאחוריך בכל צעד.
יוצר Hyper Light Drifter, אלכס פרסטון, יודע זאת טוב יותר מכולם. אבל הוא גם יודע שהחיים עדיין קורים, ואתה לא יכול פשוט להפסיק כי לא קיבלת יד מנצחת באופן אוטומטי.
"יש לי מצב לב", הוא אמר לי באופן ענייני, בין הפטפוטים הרגילים אחרת של לובי צפוף במלון, כששאלתי אותו מדוע אושפז לאחרונה. "נולדתי עם זה. לאחרונה גם אובחנתי עם מוטציה גנטית שגורמת להרבה בעיות אחרות. פשוט יש לי דברים שקורים כל הזמן. אני תמיד אכנס ומחוץ לבתי חולים".
"אני לא יכול לחיות את חיי בצורה טיפוסית שרוב האנשים יכולים. יש לי תזונה מאוד מוגבלת ומצומצמת, למשל. אני מוגבל בפעילויות הגופניות שאני יכול לעשות, והייתי כל החיים שלי. זה מה שהוביל אותי בדרך של לשחק הרבה משחקים ולהתמכר להרבה מדיה היו לי הרבה זמן השבתה, אז באמת ספגתי את כל הדברים האלה, במיוחד עם משחקים, שבו אתה יכול לברוח לכל העולם ו להיות משהו אחר, אתה לא צריך לדאוג לגבי דברים שקורים בחיים שלך כרגע משחקים תמיד סיפקו דרך טובה לפרוץ את גבולות הנפש שלי ולצאת מהגוף שלי".
אבל רק השנה - עד העשור השלישי לחייו של פרסטון - הוא מצא את המוטיבציה ליצור משחק משלו בקנה מידה גדול. הוא עסק עצמאי באמנות ועיצוב משחקים בעבר, אבל האמנות שלו נשארה מבודדת. קרוב ואישי. כַּסֶפֶת. אולם שהות בבית החולים בתחילת השנה שינתה את כל זה.
"תמיד היו לי חלקים וחתיכות של Hyper Light Drifter מסתובבים במוחי מאז שהייתי ילד", הסביר. "זה הרים את ראשו פעם אחר פעם, אבל רק בשנה האחרונה - אושפזתי ממש בתחילת השנה - הבנתי שאני צריך להוציא משהו. לפני כן, הייתי מאוד פרטי לגבי העבודה שלי ומה עשיתי את זה רק עם חברים קרובים ולא באמת שמתי שום דבר לעיני הציבור, אבל נמאס לי לאגור את כל העבודה שלי אחר."
אבל זה קשה. לא רק בגלל העובדה שהיכולת הפיזית של פרסטון לעבוד עלולה להיפגע בזמנים מאוד לא מתאימים, אלא בגלל שהבעיות הבריאותיות שלו נמצאות בכל מה שהוא יוצר. הוא לא יכול להתאפק. החלק הזה שלו הוא תמיד נוכח, הליבה שלו וההרס שלו. העבודה שלו, אם כן, היא אישית ביותר, ולהראות את החלק הזה מעצמך לעולם יכול להיות מפחיד. מְשַׁתֵק. אבל הוא בכל זאת מתקדם עם זה, והוא נותן לחייו האישיים לדמם כמו שהם יתחילו.
"זה נכנס לכל מה שאני עושה, באמת," הוא סימן, מסגרת דקה לפתע עוצמתית, כמעט גאה. "המחלות שלי תמיד היו האמנות שלי. במיוחד במשחק הזה, הסיפור סובב סביב נסחף חולה. הוא מתמודד עם מערכת הבעיות שלו, אבל הוא עדיין מצליח לחיות את חייו ולעשות את העבודה שלו, בעצם. בהחלט יש כמה אוטוביוגרפיות מרכיבים בסיפור."
"מכונת הלב [שם החברה] גם היא בהשראת זה. עברתי ניתוח לב פתוח כשהייתי בערך בן שנה. היו לי כמה חורים בלב. הם היו צריכים לתקן אותם. לפני כמה שנים, אני הותקן גם קוצב לב כדי לעזור עם המסלולים החשמליים, הרס את החומר הזה".
ובמשחק? כן, במשחק. Hyper Light Drifter עדיין מאוד בפיתוח, אבל התקווה היא לכלול איזשהו מכונאי מחלות - לפחות, אם זה יתאים. תחשוב פחותFar Cry 2(למרות שפרסטון אהב את המשחק וכינה אותו נקודת פתיחה "מענינת") ועוד, ובכן, מה שמתאים ל-ARPG של Diablo-meets-Link-to-the-Past.
"אנחנו מבינים מה בדיוק מה יעבוד ועובד עבור המשחק כרגע - למרות שעשינו הרבה עבודה על זה כבר", הסביר. "אז אנחנו בודקים את כל זה ואולי מכונאי מחלה אפשרי."
"אנחנו לא רוצים להפריע לשחקן בצורה לא מספקת או מתסכלת. אז אם בסופו של דבר יהיה לנו מכונאי מחלה, זה יהיה משהו מעניין ומהנה במובן מסוים. קו הבסיס שלנו למשחק הזה הוא, "האם זה כיף?' אנחנו רוצים לעצב סביב אלגנטיות, יופי וליבה בסיסית של כיף אז אפילו מכונאי מחלה צריך להיות מהנה ברמה מסוימת."
זה קו מטריד ללכת, ופרסטון מאוד מודע לזה. עם זאת, אם הוא נותן ללחץ להגיע אליו, הוא בהחלט לא הראה זאת כשדיברנו. זה היה רגע משמח למדי עבורו, בהתחשב בכל הדברים, בעיקר בשל תגובתם של אנשים לעמל האהבה שלו. פתיחות וכנות הם דברים חזקים, והמעריצים - לשמחתו הרבה של פרסטון - שמו לב. ביתר עוצמה, רבים מהם הגיבו בעין.
"זכיתי להרבה תמיכה טובה ומשוב ממש חיובי", הוא חייך. "אנשים חולקים אמנות מעריצים וההיסטוריה הרפואית שלהם. זה היה די נוגע ללב. אני תמיד פתוח לשמוע סיפורים של אנשים, וכשהם אמיתיים כאלה - כשזר מוחלט מוכן לחלוק את הסודות והמוגבלויות האלה ומה הם עוברים - אני מבין היטב מאיפה הם מגיעים כמה זה אישי לחשוף את המידע הזה.
"היה גם בחור אחד ביוטיוב שאמר, 'לך תזדיין, התכוונתי לעשות את המשחק הזה'. הוא היה ממש רציני הוא באמת רצה שיזיין אותי", הוא ציחקק. "אבל היו הרבה אנשים שאמרו, 'יש לנו באמת השראה שאתה יכול להוציא את זה כאן. זה סוג המשחקים שאני רוצה לעשות. מסוג הדברים שאני רוצה לעשות'. כאמן, העובדה שזה מהדהד ברמה הזו היא באמת מה שאתה מצלם".
זו התחלה מרגשת ומשמחת, אבל עכשיו מתחילה העבודה האמיתית. פרסטון בוודאי לא מתאמן בפיתוח משחקים, אבל הוא אף פעם לא התמודד עם פרויקט בהיקף ובכיוון כזה. ל-Hyper Light Drifter, בינתיים, פתאום יש הרבה הרבה יותר ציפיות רוכבות עליו עכשיו כשהוא נמשך פנימה645,158 דולר בקיקסטארטר. אפשר לסלוח לך, אם כן, על הדאגה שפרסטון לא יוכל להצליח. אבל זו לא מופע של איש אחד, ופרסטון חושב שהוא הרכיב צוות שיכול לספק ועוד קצת.
"אני מרגיש שיש לי אחריות כלפי המעריצים האלה לעשות משהו גדול", אמר בפיכחון.
"היו כמה פרויקטים כושלים שבהם הם ניהלו כסף בצורה לא נכונה או עשו יותר מדי או שקרו כל מיני דברים רעים. בשבילי, הייתי חברים עם החבר'ה האלה שאני עובד איתם במשך זמן מה. הם אמינים. הם יציבים הם עובדים על המשחקים שלהם במשך שנים, הוא אחד מחברי הצוות שלנו שנים הוא מפיק יצירתי, אז הוא סופר מנוסה בתחום הזה.סמוראי גאןיוצר] Beau Blyth. הוא עושה משחקים לנצח עכשיו. כמו כן, טדי [דיפנבך]. הוא היה סופר אמין ובתעשייה יותר זמן מכל אחד מאיתנו. הוא עבד בחברות גדולות יותר כמו דיסני אינטראקטיב".
הוא הוסיף שכולם בדרך כלל רגילים לעבוד עם חגורות מהודקות ועם קופות חזירון שלד, אז הם לא הולכים פתאום להתפרץ בכל המקומות הלא נכונים. "זה לא שאנחנו הולכים לקנות למבורגיני או משהו," הוא גיחך.
עבור פרסטון, זו ההתחלה של אחד מהמאמצים הגדולים בחייו, אמנות גדולה ונועזת יותר מכל מה שהוא ניסה בעבר. אבל זה גם יותר מזה. זה שיאה של שנים של תזוזות ותהפוכות, מחלות שלא הצליח לשלוט בהן ואי ודאות מתמדת. ההיבט הזה בחייו כנראה לעולם לא ישתנה, אבל עכשיו הוא לוקח את העניינים לידיים שלו. עכשיו הוא עוקב אחרי הלב שלו במקום לתת לו לעכב אותו ולגרור אותו למטה.
"הבעיות הבריאותיות שלי הן הבעיה שלי. הן המוגבלות שלי, אבל אני מתמודד איתן ואמשיך להתמודד איתן. ועכשיו יש לי המון תמיכה. תמיד הייתה לי תמיכה מוצקה, אבל השנה הזו הייתה במיוחד מחוספס, והצלחתי להוציא את הדבר הזה החוצה."
"סיימתי לאגור את העבודה שלי."