האם שיחקת... אנחנו. המהפכה?

מַעֲרֶפֶת!

מַעֲרֶפֶת!

מַעֲרֶפֶת!

אָנוּ. המהפכה(שסימני הפיסוק חשובים, אם הם מעצבנים באופן לא הגיוני) מעורר הרבה רגשות ומחשבות. המהפכה הצרפתית היא אחת ההגדרות העשירות, אך גם המורכבות והקשות ביותר לכל משחק. משחק העוסק מאוד בפוליטיקה, בצדק ובגווני האפור האינסופיים של המוסר, הממוקמים בלב ליבו של שלטון הטרור? אלוהים אדירים, האם מגיע לנו בכלל משחק אמיץ כזה?

אתה שופט של בית הדין המהפכני, אחראי על חקירת חשודים ועדים, ולבסוף מתן גזר דין. אתה חייב איכשהו לאזן את הדרישות של האנשים עם אלה של מערכת המשפט, של המהפכנים, של דמויות פוליטיות מסוכנות (כולל הצל הנורא של דמויות כמו דנטון ורובספייר), ושל כל אחד מבני המשפחה שלך. זה כןמצמרר. בשמחה, בשמחה, הוצאתי להורג אנס, אבל האנשים היולֹאשמח על אובדן 'גיבור מלחמה' וזה עלה לי. הרגתי את האזרח קאפט למרות שרחמתי עליו הרבה (אם דחיתי את ההזדמנות לערוף ראש של מלך לא יכולתי לחיות עם עצמי), אבל חסכתי על מארי אנטואנט, וכך התפתיתי לזכות בחסד מהפכני בחזרה על ידי גינוי כנראה אדם חף מפשע כל כך שבור ממותה של אשתו שלא היה אכפת לו לחיות בכל מקרה. עדיין הרגשתי נורא עם זה. כמה יפה זה צויר.

למרות שזה בהכרח מפושט, אני אוהב את עצם הבחירה של אילו שאלות לשאול (אואִםלשאול אותם) משפיע ישירות על דעת הנוכחים, כמו גם על הראיות שאתה מקבל. זה מבולגן ורווי סכנה ספוג בהכרח בפשרה פוליטית ואתית, "נייטרלי" או עקבי ככל שתטענו להיות בהתחלה.

הניסיון להכעיס או להפיל קהל לפני ההוצאה להורג מרגיש מלוכלך ומקומם... ולעתים קרובות חכם. הדממה של הרגע שבו אתה מפיל את הלהב המפחיד על צווארו של איזה עלוב מבועת הוא אף פעם לא פחות ממחליא, כמה שהם היו ראויים לכך.