הרשו לי להחזיר אתכם לשנת 2005, כאשר שמות המשחקים היו כנראה מטופשים באותה מידה אבל לפחות קצת פחות מבלבלים. אני כאילו, שתים עשרה. זה עתה גיליתי שמשחקי יריות מגוף ראשון מרובי משתתפים הם דבר, שאני אוהב אותם ושאני אוהבמלחמת הכוכבים: Battlefront 2בִּפְרָט.

התגית שלי הייתה פעם "Oblivion", והאובססיה שלי גדלה עד לנקודה שבה פעם הצטרפתי לשרת ומישהו אמר מיד "אוי לא, לא הבחור הזה".

אני לא יודע למה. הייתי טוב, ללא ספק. עד היום, אחד מהישגי המשחקים הגאים ביותר הוא ארגון שביתת נשק ביום חג המולד בשרת האהוב עלי. בהפוגה אני מתכוון ל'הסכמה חולפת מאוד שכולנו פשוט נשתמש באקדחים', אבל זה היה באותה רוח.

הייתי בשבט והכל! קראו לנו The Kamino Freaks, אני חושב בגלל שהבחור שהתחיל את זה מאוד אהב את מפת Kamino. זה היה גן עדן של צלפים והסיוט של כל לא צלף, אם כי אני בספק אם העליתי את זה אי פעם.

אני לא חושב שאי פעם הבנתי למה הבחור השני הגיב על כך שהצטרפתי לשרת הזה. יתכן שפשוט הייתי כל כך טוב שהם קוינו על הרס הקרוב שלהם. יתכן יותר שהייתי טרום-עשרה מעצבן שנהג לגרות אנשים בצורה מקוממת אך לא זדונית. או שאולי הייתי סתם דפוק.

העבר הוא מקום מעורפל. בוא נעזוב.