האם שיחקת? הוא זרם אינסופי של רטרוספקטיבות משחק. אחד ביום, כל יום, אולי לכל הזמן.

החדשיצא כרגע, אבל אני מרגיש משיכה קטנה אליו. לפני שנתיים, לא יכולתי להפסיק לבהות בצילומי מסך של Battlefront, כמעט לא להאמין איךמלחמת הכוכביםזה נראה. מה השתנה?

שני דברים, לדעתי.

אחת מהן הייתה שאפילו אני, ממזר זקן ממורמר שאני, לא יכולתי לעמוד בפני קריאת הצפירה של מלחמת הכוכבים החדשה, מלחמת הכוכבים שדמה פחות או יותר את מלחמת הכוכבים של נעורי, בניגוד למלחמת הכוכבים הצעקנית וחסרת המשקל של העשור הקודם. קניתי לגו AT-ATs, הסתכלתי על פרק VII ספויילר-Reddits דרך האצבעות וקראתי באופן מפחיד וחסר טעם דפי ויקיפדיה ארוכים על דמויות שזכורות למחצה. וצפיתי בסרטוני Battlefront האלה וחשבתי, "אלוהים, כן, זה היריות מרובי המשתתפים בשבילי כי הוא נראה קצת כמו סרט מדע בדיוני סוף שנות ה-70/תחילת שנות ה-80."

הדבר השני היה שלמרות כל קסדות הפלסטיק האותנטיות ורעשי הספסל, Battlefront התברר כעוד משחק יריות מקוון מטושטש עם עור לוקזיאני. זה היה רדוד, וזה גם היה קצת עלוב, אלא אם כן באמת הלכת על הכל כדי להיות מעולה בזה - משהו שלא לגמרי תואם את אורח החיים של האבות המטומטמים שהפרסומות שפיתו ל-Battlefront על ידי פרסומות הציעו עולם של התרגשות לעשות הכל . להפסיד שוב ושוב במירוץ של שישה שחקנים לאייקון האחד שהעניק לך שלושים שניות ב-X-Wing לא היה ממש זהה להצעה שתתעסק בקרבות כלבים עוצרי נשימה בחלל.

אבל עכשיו אני יודע מה זה Battlefront ויודע שהגרפיקה המקסימה הזו משנת 1977 לא באמת אומרת כלום, ויותר רלוונטי, מלחמת הכוכבים נמצאת בכל מקום עכשיו, שוב, ואם כבר ההבטחות האפלות של עוד מלחמת הכוכבים בכל מקום לנצח רק משמשות להרוג את התלהבות נוסטלגית של 2015.

אוּלָם! תן לי סימולטור AT-AT ואני אוכל כל אחת מהמילים האלה.