עוד באוגוסט, הגעתי לרוב דרך הכתיבההאם שיחקת ב-SimEarth של שנות ה-90, לפני שהגעתי להבנה המביכה שכמה מההרפתקאות הנתפסות שלי באותו משחק התרחשו למעשה במשחק אחר לגמרי - SimLife מ-1992, גם הוא מיוצר על ידי Maxis. כאן אני נכנס למים ממש חמים, כי עכשיו קשה לדעת מה קרה בהםSimLife, ולא ב-SimEarth.

שניהם היו סימולטורי אבולוציה שאפתניים למדי, אטומים למדי, ששווקים מתוך רעיון ליצור צורות חיים משלך ולראות אותם מתפתחים עם הזמן. אני מניח שההבדל היה ש-SimEarth עסק יותר בהדמיית החיים של כוכב הלכת שלך - עם אוקיינוסים עולים ויורדים, טמפרטורה והרכב אטמוספרי משתנים, יבשות נסחפות וכן הלאה - בעוד היצורים שהתפתחו שם היו מופשטים יותר, ולא היו להם. מאפיינים רבים מעבר לטקסיות אליהן השתייכו, ורמת ה"התקדמות" שלהן. המטרה הייתה להגיע לנקודה שבה כוכב הלכת שלכם פיתח חיים בחלל, אבל הוא לא עיצב את החיים עצמם בצורה עמוקה מדי.

SimLife, כפי ששמה מרמז, התמקדה באחרון. כשקיבלתי את זה, חשבתי שהקרנף-עם-נמר-גוף בקדמת הקופסה הוא אינדיקטור למה שאתה יכול לעשות במשחק - שזה סוג של "מדע מטורף מקריקטורה של שבת בבוקר" סימולציה של גנטיקה.

המציאות הייתה - איכשהו - בו זמנית קרירה ומאכזבת יותר. אורגניזמים היו למעשה רק ריבועים קטנטנים שנראו כמעט אותו הדבר מה שה-DNA שלהם אמר (מאכזב!), אבל ה-DNA שלהם יכול להגיד הרבה מאוד (מגניב!). אני לא זוכר בדיוק כמה זה איפשר לך להתעסק ברמה הגנטית, אבל אני זוכר שזה היה מורכב מספיק כדי להיות חינוכי באופן לגיטימי, מבלי להיות כל כך מסובך שילד לא יכול היה לקלוט את זה. אני גם זוכר שהכנתי הרבה, הרבה, הרבה סוגים של צרעות. אני די רוצה לנסות עוד עשרים ושמונה שנים, אבל אני חושב שעשייה זו תהיה כרוכה בדרגה אחת של התעסקות עם תוכנה סתמית מעבר למה שנוח לי איתה, אז אני אשאיר את זה בעבר.