האם שיחקת?הוא זרם אינסופי של רטרוספקטיבות משחק. אחד ביום, בכל יום בשנה, אולי לכל הזמנים.
Runescape[אתר רשמי] הוא דבר מוזר מכיוון שהוא אחד ממשחקי ה-MMORPG הבודדים שנראה כי משתפרים עם הגיל. היכן שהרוב מתפוגגים ומתפוגגים, Runescape רק הופך יפה יותר ומסובך יותר. אה, כן, אז יש את הקטע הזה שהוא עולה על 250 מיליון חשבונות רשומים מאז ההשקה - אלוהים יעזור לנו אם השחקנים האלה יחליטו אי פעם להקים אומה משלהם. אבל הצמיחה המתמשכת של Runescape מרגישה כמו קונטרה לאופן שבו נראה ש-MMO רבים תמיד מקיפים לאט את הניקוז.
חלק מהסיבה לכך, ומה שאני הכי נהנה בו, היא כי Runescape מרחיב את מה שאתה יכול לעשות כמו איפה שאתה יכול לעשות את זה. עבור רוב ה-MMO, עדכון או הרחבה פירושם להגביר את מכסת הרמה ולפתוח כמה אזורים חדשים, אבל אתה בדרך כלל עושה את אותם הדברים שוב ושוב. במהלך השנים, Runescape הוסיפה 27 מיומנויות שונות המכסות כל דבר, החל מצריכת אש ועד המצאה וכלה בצינוק, וכולם נוצרו בדרכים שלהם. נוסף על כך, יש כמות אבסורדית של דברים לעשות עד לנקודה שבה, מלבד עדכוני גרפיקה, נראה כי מעט ניתן לזהות מהגרסה ה'קלאסית' עליה גדלתי.
מה שבאמת גורם לי ליהנות מ- Runescape הוא שלמרות כל הצמיחה הזו, Jagex עשתה משהו שלא נשמע כמותו בכך שאפשרה לאנשים לבחור איך הם רוצים לשחק. אמנם גרסת Runescape NXT החדשה והנוצצת מושכת, אבל היא לא מנצחת את הנוסטלגיה שיש לי ממשחק ב-Classic או Oldschool Runescape, ששניהם פועלים כצילומי מצב נהדרים של המקום בו היה פעם. עם כל המהומה סביב בליזארדכיבוי שרתי וורלד אוף וורקראפט וניל, יש משהו מקסים בכך שחברה מתלהבת לאן מועדות המשחק שלה לא פחות מהמקום שממנו הוא הגיע.
