האם שיחקת? הוא זרם אינסופי של המלצות למשחקים. אחד ביום, בכל יום בשנה, אולי לכל הזמנים.

הייתה נקודה ב-2009 שבה נהייתי אובססיביהפלג האדום: גרילה. תמיד אהבתי תפאורה ניתנת להרס בצילום, משחקי ספלודי וגרילה נראו כאילו הם עשויים לשנות את הנוף של משחקי פעולה לנצח. לא נסבול יותר קריסות משומרות - במקום זאת, היינו דורשים אותנטיות מסוג זה, עם מנועי פיזיקה המבטיחים שכל בניין יתקעקע ויתפורר בצורה אמינה. זמן פטיש.

בדיעבד, האהבה שלי למשחק נראית קצת מטופשת, אבל הרס הפטיש והפצצות של גרילה עדיין מהווים מגרש משחקים פנטסטי.

אני אוהב את זהסיעה אדומהשלדָבָר, כסדרה, זה לא המרד על מאדים - זה הרס.רק סיבהיש קשירה,Far Cryיש ילקוטים של בעלי חיים,שורת הקדושיםיש לשון חודרת ללחיה, ול-Red Faction יש רקטות שמוציאות גושים מהקירות ומגדלים חורקים ומתנפלים כשהיסודות שלהם מתמוססים תחת ברד של מכות פטיש. זה קרס לא רע לשים עליו את הכובע וגרילה היא פיצוץ כשזה רק אתה, נשק שווה צבא ומוצב רוחש אויבים.

זה נכנס לערימה הגדולה של משחקים ששיחקתי במשך שעות בלי להתקדם בהם הרבה. נראה לי שאני זוכר משהו על רוחות הרפאים של חייזרים אבל הנטייה שלי הייתה להסתובב בכל פעם שהדיאלוגים או העלילה התחילו להתרחש. תשכח מכל זה. בחזרה אל הפחם. בחזרה לפטיש. חזרה לשבור דברים.