האם שיחקת... אין לי פה ואני חייב לצרוח?

האם שיחקת?הוא זרם אינסופי של המלצות למשחקים. אחד ביום, בכל יום בשנה, אולי לכל הזמנים.

מבוסס על סיפור קצר מאת הרלן אליסון,אין לי פה ואני חייב לצרוחהוא משחק הרפתקאות שהדרך היחידה לנצח בו היא לא לשחק בכלל.

זה משחק איום ונורא, מורכב מתרחישים איומים, מאוכלס בקומץ של אנשים איומים ומעניש נורא לשחק בהם. אני דווקא נהניתי כשחזרתי מוקדם יותר השנה. בעקבות חמישה סיפורים נפרדים שמשתלבים זה בזה בנשימה האחרונה של האנושות, אין לי פה עוסק באפשרות של גאולה. כל אחת מחמש הדמויות לכודה בתוך עולם בנוי שטורף את "הפגם הקטלני" שלהן לכאורה. הנושא אכזרי, מכסה רצח עם, אונס והתאבדות, ויש מעט בדרך של תקווה או אור.

הרעיון של משחק הרפתקאות שנבנה סביב דילמות אתיות - כאן נמדד בברומטר רוחני ולא ב"קלמנטיין תזכור את זה" - אינו חדשני היום כפי שהיה כשאין לי פה שוחרר לראשונה ב-1995. עולמות מטפוריים כמעט שאין שני להם, ובעוד שהפאזלים לפעמים קהים וכל העניין נגמר מהר מדי, זה ישאיר חותם בזיכרון שלך.