האם שיחקת?הוא זרם אינסופי של המלצות למשחקים. אחד ביום, בכל יום בשנה, אולי לכל הזמנים.

יש לי נקודה רכה למשחקים קצת עלובים, אני גם מתחילת שנות ה-90. שלושת או ארבעת משחקי הכדורגל שכולם ניסו נואשות לקווףכדורגל הגיונילאחר הצלחתו, למשל. או, במקרה הזה, הניסיון של Body Blows לחקות את ההצלחה של Street Fighter II. שיחקתי את זה במקור ב-Amiga אבל זה היה זמין גם ב-DOS, ובזיכרוני זה היה זבל מקסים.

במקום קן וריו, היו לך ניק ודן, שהאחרונים שבהם יכלו לזרוק כדורי אש. במקום זנגיף היה לך את קוסאק, שהיה לו קוקו במקום מוהוק. לא כל הלוחמים קיבלו השראה ישירה מסטריט פייטר, כמובן: ספוילרים למשחק בן ה-22 הזה, אבל ניצחון על הלוחם האחרון מקס תגלה שהוא רובוט בשם 'T17', אחרי Terminator ומפתח המשחק, Team 17.

ההצבעה שלי על קווי הדמיון הללו אינה ביקורת - או לפחות, לא ביקורת חזקה. הייתי בסביבות גיל שמונה כששיחקתי ב-Body Blows ולא היה אכפת לי אפילו שזה הרגיש קצת כמו סחורה לא רשמית של Frozen עכשיו. זה היה כיף, זה היה קצת כמו משחק אחר שאהבתי, ושיחקתי בו כנראה לא פחות מהקלאסיקה של Capcom.

הנה סרטון שלו בפעולה, מערוץ היוטיוב World of Longplays.

צפו ביוטיוב