האם שיחקת?הוא זרם אינסופי של רטרוספקטיבות משחק. אחד ביום, בכל יום בשנה, אולי לכל הזמנים.

אולי זה ניחוח ה-E3 באוויר או אולי זה פשוט שאני משתוקק לאיזה תקציב גדול, אבל אני מתגעגע לזכיונות Multiple-A האהובים עלי כרגע. משחקי Arkham במיוחד. הו, להיות שוב האיש דמוי העטלף.

אולי משחקי ארקהאם היו מקרה של תשואה פוחתת, אם כי אני מעדיף את נייט על פני סיטי, אבל גם כשהם נהיו נפוחים, הם לא איבדו את זרימת הלחימה שלהם. זו לא מערכת מורכבת במיוחד, אם כי אם אתה באמת רוצה לצבור את נקודות הניסיון, מגוון הטקות הוא הכרחי, אבל האלימות הפריכה מוצגת בצורה יפה ומשאירה מספיק מקום לטיולים. עמוד ללא תנועה במרכז מעגל של גונים וחכה שהם יעשו את הצעד הראשון לפני שתתנגד ואז מורידים את כל הצוות. כל מה שחסר לו הוא כפתור לעג, או אולי אפילו לחיצה על מקש שגורמת לבאטמן להקיש על הכתף של מאפיונרים תמימים לפני עשיית צדק לילי.

Arkham Asylum הוא עדיין האהוב עליי והמשחקים המאוחרים יותר מרגישים כמו קשתות קומיקס גדולות שכןמשנה את מצב יקום DC לנצחבמקום הלילה הארוך והרע. זו הצורה המועדפת עליי לסיפור סיפורי באטמן, ואסיילום משיג אותה. בתוך גבולות הבניין הטיטולרי הוא מצליח להיות מבט מרחיב על עולם DC שמזכיר לי למה נהניתי מהקומיקס מלכתחילה.

התמזל מזלי לשחק נייט עם מעט תקלות טכניות, ולמרות הנפיחות, אני חושב שחבל שאנשים ידלגו על זה לגמרי. לא הדוק ומבוקר כמו Asylum, בטח, אבל זה מוסיף המון לנוסחהעושהעבודה ולמרות שהכינו יותר מדי פעימות צפויות, הסיפור הוא בשר שובר קופות טוב.

אז, כן, אני מתגעגע למשחק שוברי הקופות המטופש שלי ואני מאוד רוצה לראות אותו חוזר (עם מערכת Mordor Nemesis בבקשה תודה).