הולך ימי הבינייםיהיה ענק. שמתי עליו עין, אבל לא ציפיתי שזה ינחת כל כך טוב כמו שכבר קרה, ועכשיו, כשהספקתי לנסות את זה, הובוי. איזה תענוג.

זה, במילה אחת, המתחרה המובילה לשלב הבאRimworld. אני מנסה לא להיות כל כך מצמצם, אבלאין טעם להכחיש את השפעתו של Rimworld כאן. יש לו תפאורה פחות צבעונית אבל חוץ מזה הוא מעתיק כמעט הכל. וזה בסדר.

עם זאת, הולך ימי הביניים הוא לא רק שיבוט. זה פחות קשה עד כדי ענישה, בתור התחלה, לבטל את הרגשת 'אנחנו נידונים' שרוב חבריה ירשו ממנהמבצר גמדים, והחלפתו במצב רוח ביתי יותר פסטורלי. זה יותר משחק בנייה מאשר מחולל סיפורים מבוסס הישרדות. אפילו הפשיטות שהדפתי היו לחץ נמוך על הגדרות ברירת המחדל. כמובן, אתה יכול לשנות את אלה, ואולי התמזל מזלי, ותקופת הגישה המוקדמת שלו יכולה לשנות הכל. אני מצפה לתוספת של סחר וקרוואנים, אזור שבו Rimworld אף פעם לא ממש הסתדר עם סגנון המשחק שלי.

אבל מה שיש כאן הוא... אלוהים, זה פשוט מקסים. האנשים הקטנים שלי עדיין לא כל כך מעניינים, אני מודה. המסגרת קיימת, כשמערכת מצב הרוח כמעט סטנדרטית נותנת לאנשים +2 שמחות על אכילת בשר חזיר ממש נחמד אבל -9 כי לא בנית את המקדש הנכון. יש גם הטבות אופי, ומכאן שאחד החקלאים שלי עובד בזמן שכולם ישנים, אבל ההשפעות שלהם מושתקות עד כה. כנראה שזה מכוון בזמן שהמפתחים עובדים על מערכות חדשות כדי להרגיז/לנחם אותם.

אבל אפילו לא אכפת לי, כי הבית שאני בונה איתם כבר מרגיש מיוחד. קשה לשים את האצבע על למה מעבר להיעדר תסכול. אף פעם לא נאלצתי לפקח על מה שעושה קולוניסט שמא חקלאי ישאיר טונה של פירות יער להירקב או שצייד יימחק למוות על ידי סנאי כועס. ויש דגש על הפיכת הכפר שאתה רוצה במקום כל מה שצריך כדי לעקוף אירועים אקראיים. אני אוהב את מערכת רמת ה-Z שלו, מערכת כבר חזקה שמעודדת חפירת מרתף לשימור מזון, וקורות תקרה מעל המחסן החדש שלך כדי שתוכל להוסיף גרם מדרגות שמוביל עד... היי בוא נזיז את המיטות לשם ונבנה שולחן עבודה בצריף הישן. ואז נשתול עוד קצת פשתן וגזר, ונבנה עוד מעשנת לבשר הצבי ומוכן עוד שנייה כשהשעורה תעלה. זה מקום קטן עכשיו. אבל זה הולך להיות ענק.