האם שיחקת?הוא זרם אינסופי של רטרוספקטיבות משחק. אחד ביום, בכל יום בשנה, אולי לכל הזמנים.

FlatOut[עמוד Steam] הוא אחד מהמשחקים האהובים עליי על מכוניות שיעברו מהר. זה כמו שברי מתכת מעוותים של התנגשות ביניהםקרמגדון, דרבי שחיקה והרס, ומצליח להצליח כמגרש משחקים בפיזיקה קרבית של כלי רכבומשחק מרוצים תחרותי. Ultimate Carnage היא הגרסה הטובה ביותר של התרסקות מבריקה זו.

יכול להיות שהוא מזדקן עכשיו, ובשל כך הוא יתגבר לחלוטיןחג הרס, המשחק החדש של המפתחים Bugbear, אבל האופן שבו מכוניות מתעוותות כשהן מתכווצות מסביב למסלולים השונים, ומספר החפצים הניתנים להזזה וניתנים להרס שמלכלכים את המסלולים הללו, עדיין מרשים מאוד.

מה שאני הכי אוהב ב-FlatOut הוא הטיפול. במצב קריירה, אתה בעצם תולש מכונית מאריסה ומנסה לשמור אותה על חלק מרוץ אחר מירוץ. והמכוניות מרגישות כבדות ואיטיות ומסוכנות, אבל אני תמיד מרגישה שאני יכולה לגרום להן לעשות מה שאני רוצה אם אנסה מספיק. יש תחושה של נאבק בחתך של מכונות שבאמת לא רוצה להגיב כמו שצריך וצריך להיאבק בכניעה.

שלבו את זה עם התנגשויות שנעות בין מחיקות ששוללות נהג ועד לגריסה, דחיפות טקטיות וצ'אנטים, ויש לכם משהו מאוד מיוחד. אין כאן אף אחת מהתרסקויות דמויות סצנה נוצצות של Burnout - ההתנגשויות של FlatOut מבולגנות יותר ופחות חלקות, והן אינן קוטעות את המירוץ; הם חלק מהותי מהמירוץ.

יש כל מיני אירועים מטופשים לקחת בהם חלק אבל מצב הקריירה לבדו תפס ימים מחיי. קלאסיקה.